"הרודן הגדול מת", "נגמרה תקופה" הדהדו הכותרות. ואני, מזפזפ מערוץ לערוץ מנסה להימנע מהתמונות הנוראיות ("תמונות קשות לצפייה", מזהיר אותנו הקריין בחיוך קל) ומצפה לשווא להודעת גינוי כלשהי על הדרך האיומה בה מצא אדם את מותו.
האם פשעיו של הרודן מצדיקים מהפכה עקובה מדם? האם הם מטהרים את מבצעי הלינץ' המחריד?
שאלות אלה מחזירות אותנו לקצין צבא אמיץ ויהיר בשם יהוא בן נמשי (מלכים ב ט). הלה מחולל מהפכה עקובה מדם בה מוצאים את מותם מלך ישראל - יהורם בן אחאב, אם המלך, הגבירה - איזבל, מלך יהודה - אחזיה, ארבעים ושניים בני אחיו, שבעים בני המלך שראשיהם מושמים בדוודים ועוד ועוד. מאחורי המורד הצעיר עומד הצבא אך גם בני הנביאים שרואים ביהוא מכשיר להגשמת דבר האל שהוציא פסק דין מוות על אחאב, על איזבל ועל כל בני ביתם על מעשיהם הנפשעים כלפי נבות היזרעאלי וכלפי אחרים.
לשיא הזוועות מגיע הסיפור בתארו את מותה של איזבל המושלכת מחלון הארמון על רחבת הגן ונאכלת בידי הכלבים. אכן לינץ' מזוויע הרבה לפני שלינץ' עצמו נולד.
מהפכת יהוא מותירה את הקורא תוהה ומתלבט, האם להוקיר את הקצין הנמרץ, עושה דברם של הנביאים ומשמיד שלטון הרשע של איזבל, או שמא לגנות אותו ולהסתייג מסגנונו הגס ומאכזריותו.
גם כאן, כמו בכלי התקשורת שלנו אין מילת גינוי ישירה אחת. אך בין הכתובים אפשר להבחין בזעזוע ובתיעוב עד שקם הנביא הושע ומבטיח זאת בפירוש: "כִּי-עוֹד מְעַט וּפָקַדְתִּי אֶת-דְּמֵי יִזְרְעֶאל עַל-בֵּית יֵהוּא וְהִשְׁבַּתִּי מַמְלְכוּת בֵּית יִשְׂרָאֵל" (הושע א 4).
לא צפיתי מהמהפכנים בלוב לאמץ את הגינונים של מהפכת רוטשילד, גם האויב הוא שונה. אך התעלמות שליטי נאט"ו מהלינץ' המכוער והיצמדותם לאינטרסים שלהם בלוב אינה מבשרת עולם חדש וטוב יותר. בואו, לפחות אנחנו, נשאיר את החגיגה לאחרים ונעקוב בדאגה אחר המתרחש.
ד"ר נח חיות מנהל מרכז הרצוג ללימודי יהדות, השייך לרשת בתי המדרש בישראל