אבות בתי דין לגיור ומכון צומת עתרו לבג"צ נגד מינהל הגיור.
לטענת העותרים, באמצעות עורכי הדין ישעיהו אברהם ומשה בן דוד ממשרד בן דוד, אברהם, הכהן, כי במקום להרחיב את היקף המשרה של הדיינים בבתי הדין לגיור, הממשלה ממנה דיינים חדשים במחטף, בפועל המשמעות המעשית של החלטת הממשלה אינה אלא העברת הטיפול בחלק מהמועמדים לגיור מהדיינים המכהנים בתפקיד לידי הדיינים החדשים.
בעתירה מבקשים באי כוחם של העותרים להורות על ביטול מינויים של דיינים חדשים לבתי הדין המיוחדים לגיור. לטענתם, ההחלטה על מינוי הדיינים התקבלה ללא דיון, ללא נוכחות שרים בעיצומה של המלחמה בדרום ובעיצומה של מערכת בחירות, בניגוד להנחיות היועץ המשפטי לממשלה.
כן מתבקש בג"צ להורות למדינה לחתום לאלתר על תעודות ההמרה של אלפי מתגיירים וכן למלא אחר ההחלטות להתנות את מינוי הדיינים החדשים בתוספת תקציב ותקנים, תוך התחייבות להימנע מפגיעה בתנאי עבודתם של הדיינים המכהנים, תוספת התקציב והתקנים תמנע פגיעה בדיינים הותיקים ותאפשר ייעול וזירוז הטיפול באלפי מתגיירים.
במסגרת העתירה טוענים עורכי הדין בן דוד ואברהם כי מינויים של 10 דיינים חדשים בישיבת ממשלה מיום ה- 1.1.09, נעשה מתוך מצג שווא לייעל הטיפול במועמדים לגיור, אולם בפועל לא הוקצו תקנים לדיינים החדשים, ולכן אין בכך ייעול, אלא פיזור התיקים בין הדיינים באופן שונה.
בעתירה מובא ריכוז נתונים שנעשה על ידי הרב ישראל רוזן ב-07 לפיו בסך הכל נקבעו לכל 24 הדיינים יחדיו 109 ימי עבודה בחודש, שהם בממוצע כ- 4 ימי דיונים בחודש בלבד לכל דיין.לטענתם אילו אכן היה צורך אמיתי בהאצת הטיפול במועמדים לגיור ובהקלת העומס על מערך הגיור, ניתן היה לפתור זאת בנקל על ידי הגדלת היקף התיקים המועברים לדיינים הותיקים שהועסקו עד היום בהיקף עבודה מצומצם.
לטענת העותרים, יש ככל הנראה לגורמים שונים אינטרס בהשגת תקנים ומשרות לאנשים שהם חפצים ביקרם, במתכונת הקלאסית של "סידור עבודה" באמצעות קשרים, ולאו דווקא כישורים. שכן מעולם לא הוכח שבתי הדין לגיור נוקטים פעולות סחבת בהליכי הגיור.
בעתירה נטען כי נציב שירות המדינה עצמו הודה בכתב ובראיון רדיו כי מינוי הדיינים החדשים נעשה תוך הטעייתו בדבר הצורך במינוי, ועל בסיס נתונים שלכאורה אינם אמתיים, ונמסרו לממשלה ולנציבות שירות המדינה ושימשו בסיס להחלטתם. למרות זאת חתם הולנדר על המינוי.
כמו כן מביעים העותרים תמיהה על כך שבעוד בית המשפט העליון דחה עתירה למנות שופטים בעת בחירות, הממשלה בכל זאת בוחרת למנות דיינים, בעוד ל 1600 המתגיירים הממתינים לסיום התהליך אין זכות בחירה בענין.