ערב ראש השנה תשע"ב, כשברקע המחאה החברתית, יצאנו לבדוק את מחירי הכסאות בבתי הכנסת השונים ברחבי הארץ. הסקר, שהקיף למעלה ממאה בתי כנסת, בוצע באמצעות גולשים מכל רחבי הארץ שדווחו על גובה התשלום הנהוג בבית הכנסת שלהם. הנתונים שנאספו משקפים פער גדול מאוד בין בתי הכנסת השונים.
36% מבתי הכנסת אינן גובים כלל תשלום עבור השתתפות בתפילות החגים, ומזמינים את הציבור לפקוד את בית הכנסת בשמחה.
ביתר בתי הכנסת, נגבה סכום ממוצע של 450 ₪ (עבור זוג הורים עם שני ילדים).
אם אתם משתייכים לעדות המזרח הרווחתם. כמעט בכל בתי הכנסת הספרדים לא נגבה תשלום עבור תפילות החגים או דמי חבר שנתיים, גבאי בתי הכנסת מסתמכים על טוב ליבם של החברים לאורך כל השנה, ועל "מכירת" העליות לתורה מידי שבת.
סקטור נוסף שלרוב יהנה הוא ציבור המתנחלים. בהתישבויות רבות כלולים דמי החבר לבית הכנסת בתשלומי המיסים (ארנונה), והמועצה היא האחראית לתחזוקה השותפת של בית הכנסת.
בתי הכנסת היקרים ביותר נמצאים בגוש מודיעין-מכבים-רעות, שם תדרשו לשלם למעלה מ1,000 ₪ למשפחה, אחריה ברשימה נמצאת פתח תקוה עם 960 ₪ למשפחה. בעיר הקודש ירושלים עומד המחיר הממוצע על 700 ₪, בתל אביב והסביבה המחיר צונח ל 520 ₪.
אם נבהלתם מהמחירים חשוב לזכור כי גבאי בתי הכנסת ערים למחאות החברתיות האחרונות ולמצוקות של תושבי השכונה בה הם חיים. התעריף הרשמי המוצג בבתי הכנסת השונים מאוד גמיש, והגבאים יתגמשו במחיר גם ללא הצגת תלושי משכורת או אישור מהעובדת הסוציאלית. מי שמבקש להתפלל בבית הכנסת רק בחגים, יגלה כי בתי כנסת רבים פותחים את שעריהם בפני הציבור הרחב ללא כל תשלום. ומי שחפץ להגיע לתפילת כל נדרי או תפילת נעילה בוודאי לא יתבקש לרכוש מקום במחיר מלא, וברוב הפעמים יתבקש להרים תרומה לבית הכנסת כראות עיניו.
בסך הכל חשוב לזכור כי בית הכנסת הוא משכנו של האל, ולא חברה כלכלית - וממילא לא הכסף הוא העיקר, אלא הכוונה והתפילה.