בעוד הציונות הדתית חיה בשלום במדינה בה היא חיה, אחותה האמריקאית חווה מתחת לפני השטח משבר חמור בהזדהותה עם ישראל. בשנים האחרונות יותר ויותר קהילות דתיות לאומיות בארצות הברית מתנערות מקשריהן עם מדינת ישראל. פחות ציונות בבתי הספר, סגירת שערים בפני שליחים ופיתוח דתיות אמריקאית עצמאית, כזאת שממש לא זקוקה לרבנים מישראל. אם בכתבה הראשונה בסדרת הכתבות "דתיים מעבר לים" תיארנו את הפילוג בקהילה הדתית לאומית בארה"ב אז בכתבה השנייה בסדרה נחשוף גם את פילוגה מהקהילה הציונית בישראל.
בחברה הדתית שלנו נוטים לשכוח זאת, אך מתוך כשבעה מיליון יהודים החיים בארצות הברית, כ-900 אלף מהם מגדירים עצמם ציוניים דתיים אלא שבשנים האחרונות ה"ציוניים" ו"דתיים", לא תמיד הולכים ביחד. קהילות רבות שהיו מקבלות את השליחים מישראל בזרועות פתוחות, סוגרות בפניהן את השערים ומסרבות לקבל אותם. כך לדוגמא, אם בעבר היו 'אור תורה סטון' מוציאים מישראל מאות שליחים, אז היום הם מוציאים רק 30 משפחות שליחים בשנה.
"היחסים בין הקהילה הדתית האמריקאית לבין הישראליות והשליחים הפכו למורכבים מאוד, בעיקר בצפון אמריקה", מודה אליהו בירנבוים רכז השליחים של אור תורה סטון. "הדתיות האמריקאית מבקשת היום לעמוד לבדה. צריך להכיר שיש בהחלט משהו שונה בדתיות האמריקאית מזו הישראלית, על אף נקודות ההשקה שביניהן. הקהילה האמריקאית חשה גאה בדתיות שלה וחשה שאין לה צורך בשליחים. בנוסף אנחנו מזהים שתי תנועות הפוכות, בחורים רבים שהולכים לישיבות חרדיות ומנגד כאלה שהולכים ללמוד בישיבה ליברלית כמו חובבי תורה כך שה'מודרן אורתודוקס' הקלאסי בדרך להיעלם ואיתו גם הזיקה לישראליות".
נוסף על השינויים הדתיים בקהילה הדתית לאומית בארה"ב מסביר בירנבוים כי ישנם גם גורמים טכניים שהביאו להרחקת השליחים מהקהילות. "צריך לזכור שעד לפני כמה שנים היה חוסר בכוח אדם בארצות הברית ולא היו מספיק מורים ורבנים לקהילות השונות", הוא אומר. "בשנים האחרונות בגלל ההתחדשות הדתית וחיזוק ה'ישיבה יוניברסיטי' ישנם יותר רבנים ואנשי חינוך. נוסף על אלה, מדברים היום על כ-500 אלף ישראלים יורדים שמשתלבים אף הם במערכות החינוך היהודיות". עוד טוען בירנבוים כי המשבר הכלכלי האחרון שפקד גרם לקהילות לוותר על ההשקעה הכלכלית בשליחים.
 |
|
(צילום: בית ספר עקיבא)
|
בבל מודרנית
הרב אביעד סנדרס, כיום ר"מ בישיבת ההסדר אורות שאול בכפר בתיה, היה לא לפני זמן רב שליח בקהילה הדתית לאומית בדטרויט וראש כולל במקום, כך שחווה לעומק את המתחים. "הקהילה בדטרויט הייתה מהקהילות היותר ציוניות בארצות הברית אך בשנים האחרונות גם היא עברה תהליך של שינוי, נוסף לקהילות נוספות בארצות הברית", אומר הרב סנדרס ומספר: "בית הספר של הקהילה 'עקיבא' מונה כ-300 תלמידים כאשר בעבר כל הצוות החינוכי היה מורכב משליחים ורבנים שהגיעו מישראל. אלא שאז התחיל שיח שקט בקהילה על כך שישראלים משתלטים על המוסד והוחלט להחליף את מנהל בית הספר הישראלי ואיתו רבים מהצוות החינוכי. הגענו למצב שהיינו רק שלושה זוגות שליחים בקהילה בו פעלו בעבר עשרות, עלתה אפילו הצעה לנתק לגמרי את הקשר עם ישראל. היינו צריכים להיות מאוד רגישים ולרכך את הישראליות שלנו ולא להבליט אותה".
הרב סנדרס, אתה חיית שם בקהילה והאזנת לשיח הפנימי שלה. מה מוביל קהילה אמריקאית ציונית דתית להתנתק מישראל?
"כששליח מגיע לקהילה יהודית הוא בעצם משדר: 'אנחנו יותר טובים מכם, יותר יהודים מכם, אתם זקוקים לנו'. הם רואים את עצמם בדומה לבבל, מרכז יהודי ענק של לימוד שרוצה ליצור לעצמו דתיות מיוחדת משלו והשליחים בעצם מערערים את הניסיון הזה. ישראלים לא תמיד מבינים את המטליות האמריקאית. שליח שלא מגיע לבית הספר עם חליפה או שומר רק 'יום טוב' אחד לא יוכל להשתלב ויעורר דיחוי. נוסף לכך יש גם פיל גדול מאוד בחדר והוא מדינת ישראל. הישראליות מאמצת נורמות שלא קבילות באמריקה כמו למשל נשות הכותל. בארצות הברית יש נורמה לחופש דת וכאשר הם שומעים שלא נותנים לנשים להתפלל זה גורם להם לחוסר הזדהות עם המדינה".
 |
|
(צילום: בית ספר עקיבא)
|
הרב סנדרס מציין כי דווקא תופעות הפוקדות את הציונות הדתית בישראל רק מחזקות את הרצון של הדתיות האמריקאית לשמור על עצמאות ולהתחזק. "הדתיות האמריקאית רואה שתופעות שהיא עצמה המציאה לפתע צומחות גם בקהילה הדתית לאומית לישראל" אומר הרב סנדרס, "דוגמה אחת היא למשל הפמיניזם הדתי שעשה עליה מארצות הברית לכאן. הם מבינים שלראשונה הקהילה הדתית בישראל לומדת מהם ולא רק הם לומדים ממנה וזקוקים לה והדבר מחזק את כוחה".
גם הרב סנדרס וגם אליהו בירנבוים מציינים כי על אף הניסיון לעצמאות דתית, מבחינה מספרית וציונית הקהילה הדתית לאומית בארצות הברית נחלשת מאוד. ניסיון לפתח הווי דתי ותרבות דתית כשל הקהילה הדתית לאומית בישראל נכשל נוכח המציאות האמריקאית והאתגרים של להיות יהודי במדינה זרה. "אני זוכר שהקרנתי בקהילה בדטרויט כמה פרקים מהסדרה סרוגים והם היו המומים", מספר הרב סנדרס "לראשונה הם נחשפו לכך שיש כזה דבר תרבות דתית והווי דתי גם מחוץ לבית הכנסת. שאלות אמוניות ולבטים של חבר'ה דתיים שמשודרים בטלוויזיה זה משהו שהם מעולם לא ראו. עד כמה שזה נשמע מוזר, לא מעט מתלמידי התחזקו דתית דווקא בגלל הסדרה הזו. היא הוכיחה להם שהיהדות, ההווי והתרבות, חזקה הרבה יותר ממה שהם מכירים".
 |
|
(צילום: בית ספר עקיבא)
|
הקהילה הדתית לאומית בארצות הברית עוברת שינויים רבים שמצליחים לערער גם את מה שעד כה היה מובן מאליו. האם מדובר על ניצנים שעוד יפרחו, רק על ההדרת או גם על הגברת? ימים יגידו. דתיות אמריקאית גאה ועצמאית מתפתחת מעבר לים ומתנתקת אט אט מהדתיות הישראלית ובאותה העת מצליחה גם להשפיע עליה. דתיות לה הרב קוק, הכנסת, יהודה ושמרון או ים המלח מקבלים משמעות פחות יותר ויותר. בשיח הציוני דתי אנחנו לא נשמע מזה, אנחנו לא נדבר על זה כי נראה שזה לא ממש אכפת לנו. באור תורה סטון מקווים שלא נזכר בכך מאוחר מדי.
לפניות לכתב נטעאל בנדל - desk@kipa.co.il