בשוך סערת מח"ט הצנחנים והטחת הביקורת על מסגרת ההסדר, אחרי חילופי הדברים הקשים, המטרידים, בתום אינסוף טורים מתנצחים ומכאיבים, בחלוף השיח הקוצני בנושא הבוער והקיומי הזה אני מבקש לומר דברים אחרים, רכים יותר פנימיים וכואבים כצנחן בני"ש (בן-ישיבה) שעבר טלטלה זוטא עמוסת הרהורים.
אני מאמין בלב ונפש שתורה עושה הרבה טוב בעולם, היא פועלת ומשנה, מעצבת ויוצרת, היא נותנת חיים לעולם ומצמיחה את כל הנפגש עמה. בחוויה האישית שלי אוכל לומר גלויות כי תורה שינתה, לבלי הכר, את חיי הדלים. כמה אור וטוב וחמלה היא יצקה לתוכי, כמה חן וחסד ומוסר, כמה סעד היא נתנה לי בימי משבר, כמה משמעות היא מילאה בימי חידלון וריקנות. תורה ללא ספק גרמה לי להיות אדם אחר, להיות אדם, להיות אחר. אינסוף תובנות נתגלו לי חדשים לבקרים, האירו חשכת ליל. כמה דעת ועומק וחדוות למידה נטמעו בי. תורה שרטטה בי קווי אידיאולוגיה ואמונה, תורה הניחה אבני בניין איתנים למשפחתי הנרקמת, ליחס חם להוריי, לסביבתי. תורה גרמה לי להתאהב במילים, היא הכירה לי שפה חדשה, מתנגנת. תורה לימדה אותי על היחס לאחר, על חברה צודקת. תורה הציתה בי להט של קדושה, הסעירה אותי בחוויות שלא מעלמא הדין. תורה נתנה לי לדלג בין עולמות, לחבוק ביד כחושה שמיים וארץ. תורה זרעה בי תקווה ואהבה ולחשה לי חרש לשמוח בחלקי , ליהנות מזוטות, להשתלהב מפרטים קטנים, מדקדוקי סופרים ומאוצר בלתי נדלה של הלכה יומיומית גדושה למכביר. תורה הנשימה את חיי ומילאה את החלל הפנוי באורות אין קץ.
 |
|
היח"צנות חלחלה גם לבתי המדרש(צילום: מיכאל יעקובסון, ויקיפדיה)
|
אין לי ספק שתורה הופכת את לומדיה ואוהביה לחיילים טובים יותר, מסורים יותר, ואידיאליסטיים יותר. היא מזרימה אדרנלין מחייה ופועמת בחזקה בלב דורשיה, היא מחזקת בשעות קשות, היא מחממת לבבות קפואים בימי צינה וערפל, היא מעניקה תמך ללוחם בשדה הקרב וחובשת את פצעי יומו הרבים. היא תחמושת ערכית ורוחנית ומדחף פנימי בכל הסתערות ולחימה.
ברור לי כשמש כי כל מי שיצא להגנת תלמידי ההסדר ודיבר בשבחה של תורה אשר מטעינה את בחוריה במוטיבציה מיוחלת נכון דיבר ואמת אמר ואולי דווקא בשל כך אני מוטרד.
פתאום קשה לי שקמו לה, לתורה, כל כך הרבה אנשי שיווק ותעמולה, אשר כוונתם הטובה להאהיב אותה על קהלים רבים ולהאדיר את שמה ברבים פועלים את ההיפך המיוחל. כביכול, אין היא, התורה, מסוגלת לעמוד על רגליה שלה ונזקקת לדוברים ולקופירייטרים אשר מסבירים לכל דורש ומבקש כמה תועלת יש בה.
ראו כמה ראשי ישיבות מחזרים על הפתחים כדי לקושש תלמידים , כמה פעולות שיווק מושקעות בזה כמה פרוספקטים מחייכים, כמה סרטי תדמית או פרסום בעלוני שבת - בואו וקנו מרכולתי. "תורה ומקצוע" "תורה ותואר" "תורה וחוויה" "תורה והכנה לצבא" מה קרה לה שהיא נבלעה פתאום בין מגמות אחרות? מה קרה לנו? אני מוצא את עצמי לא פעם מדבר עם תלמידיי על תורה בשפה תועלתנית, אף אם מדובר בתועלת גבוהה ורוחנית בתועלת ערכית ומוסרית, בתועלת של חברה, בתועלת של עם ועולם, עדיין נורא קשה לי שאני צריך לשווק אותה , לדבר בשבחה, לעשות לה נפשות, שלא לומר קליינטים . אני יודע שזו השפה המדוברת היום , אני מכיר ומודע שיח"צנות זו מילת המפתח בחיים הנוכחיים והיא, היח"צנות, לא בוחלת בכל זירה אפשרית היא מצויה למכביר בפוליטיקה , באקדמיה ובצבא, היא מטיילת במסדרונות בתי חולים ובתי ספר והיא חלחלה גם, לדאבוני, לבתי המדרש.
גם תופסי התורה מיישרים קו עם הרוח המשתוללת הזו ומוצאים עצמם מיח"צנים ומדבררים מסבירים אותה או מגנים עליה. ברם למרות כל זאת, ברגעים מסיומים, אני מוצא את עצמי מרחם על מי שהעניקה לי חיים ומי שאני חב לה את עולמי ועלומיי. קשה לי להשלים כי מי שלימדה אותי וחינכה אותי והאירה לי באור יקרות זקוקה לי ולשכמותי בכדי לתווך בינה ובין העולם המתחדש, משהו במציאות המסוכסכת הזו מכאיב לי ודורך שוב ושוב על שורשיי החשופים.
המאמר המלא יתפרסם בעלון הקרוב של "זרעים".