כמה לצום והאם לעלות לתורה: הלכות תשעה באב לחיילים

עם גיוס המילואים המורחב השנה ימצאו את עצמם יותר חיילי מילואים מבצעים משימות קרביות בתשעה באב. אלו הם דיני האבלות של המבצע משימות או קרביות או מועמד לקריאה למשימה קרבית בכל רגע, על-פי ההנחיות של הרבנות הצבאית.

אכילה ושתייה

כל העוסקים בלחימה ובתמיכתה או שעשויים להיקרא למלחמה באופן מיידי לא יצומו כלל. חיילים בתפקידים עורפיים או במשימות הנוגעות למלחמה באופן עקיף, יוועצו באופן פרטני ברבני היחידות, על מנת לבחון את האפשרות לצום בהתאם לאופי התפקיד ובהתאם להערכת המצב.

חייל שנאלץ לאכול בתשעה באב מפאת נסיבות מבצעיות ראוי שיתענה לכל הפחות מספר שעות בתחילת הצום (או אף יסתפק בשתייה בלבד), ובלבד שברור לו שאין בכך כל חשש לפגיעה ביכולתו המבצעית. חייל העוסק בפעילות מבצעית בתשעה באב אינו צריך להקפיד על אכילה ושתייה 'לשיעורין', ויש מחמירים בדבר כאשר האכילה נועדה לצורך מוכנות מבצעית עתידית.

האוכל לאחר חצות היום, יניח תפילין קודם שיאכל (אם מנהגו שלא להניח בשחרית בתשעה באב). האוכל לחם בתשעה באב נוטל ידיו כדרכו, ומנהג רבים מהאשכנזים להוסיף 'נחם' בברכת המזון, לפני 'ובנה ירושלים'.

נעלי עור

בעניין נעילת נעלי עור, פשוט שמותר לנעול נעלי עור לצרכים מבצעיים, ומבואר בפוסקים שאף המהלך בדרך וההליכה בלא נעליים גורמת לו טורח גדול רשאי להקל בכך, כל שכן חייל קרבי (ומכל מקום ראוי שיכניס לתוכן עפר, ושיחלוץ אותן בשלבי הדרך שאינו זקוק להן, ובלבד שפעולות אלו לא יפריעו לפעילות המבצעית כלל).

שאר התעניות

בעניין סיכה ורחיצה האיסור נותר בעינו גם בעת פעילות מבצעית, כיוון שאין באיסור משום הפרעה לפעילות המבצעית.

בעניין מנהגי האבלות, שאלה בשלום חבו אסורה גם לחייל המשרת בצבא, וכך גם לגבי לימוד תורה.

ישיבה על הארץ

עד חצות היום נוהגים לשבת על הארץ (או על כסאות נמוכים מ-30 ס"מ) כאבלים. במקום צורך, כגון כשצריך לבצע מטלות צבאיות בישיבה, או בשעת נסיעה, וכל שכן העוסק בפעילות מבצעית, רשאי להקל בכך. עוד נהוג לשנות, ולו במעט, מנוֹחוּת השינה הרגילה, כגון להוריד את המזרון לארץ, או לישון בלא כרית וכד', אולם לוחם שהדבר עלול לפגוע במוכנותו המבצעית, אינו רשאי לנהוג כן.

סדר התפילות והצטרפות למניין למי שאינו מתענה

מי שנבצר ממנו להתענות יאמר 'נחם', איכה וקינות, אך לא יאמר 'עננו', לא יעלה לתורה (אמנם בשחרית אם קראוהו לעלות לתורה בדיעבד – יכול לעלות), ולא יהיה ש"ץ בשחרית ובמנחה. כהן שנבצר ממנו להתענות, לא יעלה לתורה במנחה. אם הוא הכהן היחיד בבית הכנסת – יצא לפני קריאת התורה. כמו כן, כהן שאינו מתענה לא ישא כפיו במנחה אם מצויים שם כהנים נוספים, אלא יקפיד לצאת לפני שקוראים לכהנים לעלות לדוכן. אם הוא הכהן היחיד בבית הכנסת – יעלה לדוכן לנשיאת כפים כדי שלא תתבטל ברכת כהנים, וכן רשאי לשאת כפיו אם יש כהן אחד נוסף, כדי שתתקיים ברכת כהנים על ידי שני כהנים.

עם זאת, מי שאינו מתענה רשאי לשמש כבעל קורא, או להוציא ולהכניס, להגביה ולגלול את ספר התורה. האוכל לשיעורין (אף שאינו חייב בכך) נידון כמתענה לכל דבר ועניין. למנהג האשכנזים אף מי שצם עד מנחה, יאמר 'עננו' ב'שומע תפילה' קודם שיאכל. לעומת זאת, חייל שנאלץ לאכול בליל הצום והתחיל לצום בעלות השחר, מתפלל את תפילות היום כדרכו.