אם גם אתם מזדהים במידה זו או אחרת עם הרהורי הפתיחה, אולי גם שווה להעלות השערה למה באמת זה כל כך קשה לנו. האם ייתכן שאנחנו פשוט שקועים כל כך עמוק בתוך עולם החול והחומר, עד שכשאנו זוכים פעם אחת לתמצית מרוכזת של קדושה, לזמן של התמקדות והתבוננות ללא זפזופ, סימוס, ומסינג'ור אנחנו פשוט מתחרפנים?! (והנה כבר נקודה ראשונה למחשבה לראש השנה...).
אבל נמשיך הלאה. קודם כל, חבר'ה, בואו ונרגע. ראש השנה הוא לא עונש. בדיוק הפוך. זו המתנה הכי גדולה שאנחנו מקבלים לשנה החדשה. האם ככה סתם דווקא החג הזה הוא שני ימים? אם נבדוק לעומק נגלה שלא קרתה כאן תקלה בייצור. א' בתשרי לא הכפיל את עצמו בטעות. למרות הדמיון החיצוני מדובר בשני ימים עם תפקיד שונה (יש בזה רעיונות עמוקים, אבל רק כדוגמא לכיוון חשיבה שתוכלו לפתח בעצמכם - את הראשון להקדיש למחשבה ותפילה על השנה שחלפה, ובשני להתמקד בתקוות ושאיפות לגבי השנה הבאה. הראשון מיועד יותר אלי, כְּפְּרַט, ולהתחברות שלי אל תכני היום, והשני להסתכלות כללית יותר, למבט שלנו כְּעַם, וכן הלאה).
דבר שני, שנכון תמיד, ועכשיו עוד יותר - אם רק נשתחרר מההרגל המגונה 'ליפול' בלי הכנה אל תוך הדברים הכי גדולים ומדהימים בחיים שלנו, יש סיכוי שנפיק מהם הרבה יותר. כי ראש השנה הוא לא רק היום הראשון בשנה. ר"ה הוא הראש שלה. וכמו בגוף האדם, כל מה שקורה בראש משפיע על הגוף כולו. מדובר בזמן היקר ביותר בשנה. הרבה כתוב בספרים על כך שכל רגע בו, שקול לימים ולשבועות שלמים, בזמנים אחרים בשנה. כל השתדלות מיוחדת בתפילה, כל מחשבה טובה, כל רצון טוב שמתעורר בנו בזמן הזה, מכה גלים ויכול להשפיע הרבה מאוד על איך שתראה השנה החדשה שלנו.
אז איך נוכל להתכונן אליו, אתם שואלים? קודם כל התפילה. בכל ספרייה תורנית או חנות ספרים רצינית תמצאו מדף שלם שמוקדש רק למחזור ולתפילות החג. מומלץ מאוד לְפַנוֹת לעצמכם איזה זמן ללימוד, העמקה והכנה לתפילות המיוחדות. אין ספק שהתפילות שלנו ייראו אז מליאות, עשירות וכנות הרבה יותר.
דבר נוסף, אולי יהיו כאלו שיתקשו להאמין, אבל אפילו את הארוחות המשפחתיות אפשר להפוך לחוויה רוחנית ומשפחתית חיובית. צריך להכין תוכנית מיוחדת לכל ארוחה, ולחלק תפקידים בין בני המשפחה (בכל הגילאים!). דבר תורה, חידון, סיפור, שיר, תחרות כרטיסי ברכה מקוריים וכדו'.
אפשר גם להקדיש זמן לעסוק בענייני שנת השמיטה הבאה עלינו לטובה שמתחילה בדיוק...היום. וכמובן לא לשכוח את פתיחת עשרת ימי תשובה, זמן מצויין להלכות תשובה הנפלאות לרמב"ם, אורות התשובה (למתקדמים) וכדו'.
והשנה זכינו למתנה נוספת. לא לנחות אחרי ראש השנה ישר אל ימי החולין, לתוכו של צום גדליה, אלא להתחיל את השנה שלנו ברגל ימין. ביום קדוש ומיוחד - שבת (שובה!). במקום להתבאס אפשר לראות כאן אתגר גדול. תארו לעצמכם שהייתם נולדים מחדש היום, נזרקים מאי שם אל תוך המשפחה שלכם, ובוחרים בקפידה לעצב איך ייראה היום הראשון שפותח את החיים שלכם. איך הייתם רוצים שהוא ייראה? במה למלא אותו? איך יראו היחסים המשפחתיים? התפילות? השיחות? אז בבקשה, קבלו אותה. היום הראשון (והשבת הראשונה) בשנה. האם נהיה מסוגלים להפוך אותו לדגם איך תראה השנה החדשה שלנו?
ולסיום, טיפ קטן. נהגו לאכול בראש השנה דברים מתוקים, לסימן שתהיה לנו שנה טובה ומתוקה. תרשו לי להציע לכם עוד סימן, המוזכר גם הוא בספרי החסידות. להיות בחג הזה... יהודים מתוקים. לא לתת לאורך של התפילות, למפגשים המשפחתיים בסעודות, ולצירוף של שלושת הימים, להוציא אתכם משיווי משקל. רק לא לאבד את הסבלנות ולהתעצבן. קחו נשימה עמוקה וחייכו אל העולם. בשמחה, ברוגע, בהתלהבות. אל תפסיקו להיות עדינים, נחמדים לכולם ומתוקים, כמו שאתם באמת. שנזכה כולנו לשנה נהדרת ומליאת ברכה.
פורסם בעלון הצעירים עולם קטן