חג הסוכות אשר חותם את חגי תשרי מיוחד מכמה בחינות. בניגוד לראש השנה ויום הכיפורים שייך חג זה גם למערכת שלושת הרגלים, אשר על כן בחג זה בניגוד לחגים האחרים בולט ומודגש השיתוף של הטבע באוירה ברוחניות ובמצוות החג.
בניגוד לראש השנה ויום הכיפורים בהם מודגשת אימת הדין וחשבון הנפש בחג הסוכות המוטיב המרכזי הוא ה"שמחה". שלוש פעמים בתורה מוזכר הציווי לשמוח דווקא בחג הסוכות. דומה שהתבוננות עמוקה יותר במשמעות החג, תוכל לסייע לנו להבין את משמעותה הפנימית של השמחה האמיתית.
שתי מצוות מרכזיות יש לנו בחג הסוכות ובשניהם אומרת לנו התורה לצאת מן השגרה, לעזוב את שאון החיים ואת המרוץ המטורף , להתייחד עם הטבע הנפלא ועל ידי כך להגיע לשמחה האמיתית.
מצוות הסוכה- במצוות הסוכה נדרש האדם לצאת מביתו , הנוח , החם והמפנק ובמשך שבעה ימים לגור בחוץ תחת כיפת השמים כאשר רק יריעות בד מסביב ומחצלת קנים פשוטה ממעל מגינים עליו. במובן הדתי יש כאן מימד עמוק של ביטחון באל אשר סוכך בכנפיו על עמו. אולם גם במובן הכללי יש כאן מסר עמוק. כל אחד מאיתנו אוגר במשך חייו רכוש, חפצים וזכרונות אשר מעניקים את מימד הביטחון האישי. לעיתים דווקא בגלל ביטחון זה אנו בונים סביבנו חומות גבוהות החוצצות ביננו ובין האחר, ביננו ובין הטבע אליו אנו מחוברים. הרגשה זו של הסתגרות, של התכנסות של התרכזות בריבוע הקרוב אלינו משפיעה גם במישור הבין אישי. הביטחון העצמי והאישי גורם לנו לשפוט אחרים על פי קנה מידה מזוייף של עושר ורכוש, על פי קטלוג האחר לפי מעמדו החברתי או חוסנו הפיננסי. ישנו שבוע אחד בשנה בו כולם שווים , כולם באותו מעמד , כולם חשופים יחד לאיתני הטבע מצד אחד ולייסורי המצפון מן הצד השני אשר אינם מושתקים על ידי פיתויי הטכנולוגיה והקדמה. בסוכות כולנו יחד בחוץ, בטבע , תחת כיפת השמים חופשיים יותר, משוחררים יותר פתוחים יותר לקבל את האחר. דווקא לאחר הימים הנוראים בהם ניקינו את עצמנו מבחינה רוחנית, הטהרנו על ידי חשבון הנפש , אנו מזוככים מספיק לקבל כל אדם ללא דעות קדומות וללא חשבונות כלכליים. הסוכה דואגת כי אחת לשנה נהיה בפוקוס הנכון, נבין כי החומות אותם בנינו סביבנו הם בני חלוף וכי באמת כולנו שווים כולנו באותו מעמד ועל כולנו לנסות ולקבל מהטבע ומהבריאה את הכוחות הרוחניים האמיתיים אשר יזינו אותנו לקראת החורף הקרב ובא. בנקודה זו קל יותר להתחבר לצדדים הרוחניים שבכל אחד מאיתנו ולנסות ולהתקשר שוב ליקרים לנו מצד אחד ולבורא עולם מן הצד השני.
ארבעת המינים – כהשלמה לסוכה באה מצוות ארבעת המינים ומחדדת ומדגישה נושא זה. על פי חז"ל ארבעת המינים מסמלים ארבעה סוגי בני אדם הקיימים בחברה. אתרוג בעל הטעם והריח מסמל את הצדיק אשר מאגד תורה מצד אחד ומעשים טובים מן הצד השני. ההדס בעל הריח בלבד מסמל אדם בעל תורה בלבד ללא מעשים טובים , הלולב [עץ התמר...]בעל הטעם מסמל אדם בעל מעשים טובים ללא תורה ואילו הערבה ללא הטעם והריח מסמלת את האדם אשר אין לו לא תורה ולא מעשים טובים. בכל חברה קיימים ארבעה טיפוסים. החל מהאדם התורם גם מבחינה רוחנית וגם מן הבחינה המעשית ועד לאותם אנשים אשר אינם תורמים כלום. האינסטינקט הראשוני שלנו הוא לדחות את אותם אנשים אשר בשוליים ולהעריך את החזקים יותר אולם מצוות ארבעת המינים קובעת כי עלינו לאגוד אותם יחד ורק אז מתקיימת המצווה. איננו שוללים איש, איננו דוחים אף אחד , להיפך על פי דרכה של היהדות תתבשם הערבה מריחו של האתרוג ועל ידי כך תוכל להתעלות יחד עם החברה כולה.
ארבעת המינים מחד ומצוות הסוכה מאידך פותחים בפנינו את האפשרות לשפוט את האחר על פי מעשיו ולא על פי דעות קדומות, מצוות אלו דוחפות אתנו לחברה טובה יותר , שוויונית יותר צודקת יותר , חברה בה אחת לשנה ניפתח האחד לשני , נקבל האחד את השני ויחד נאגור כוחות לקראת החורף הקשה הממשמש ובא.
זוהי הדרך להגיע לשמחה אמיתית, שמחה בה אני חושב על האחר ולא רק על עצמי, שמחה אשר מסייעת לי להבין טוב יותר את עצמי ואת תפקידי בחברה כולה, שמחה בה הרוחניות וההתבוננות הפנימית הם המרכזיים ולא שמחת הגוף וההנאה החושנית בלבד.
היציאה אל הטבע , השחרור מכל חגורות הביטחון הלוחצות כל כך במשך השנה תסייע בעדנו ליצור חברה טובה יותר, בריאה יותר וכך להגיע לשמחה פנימית אמיתית , שמחה שלמה.
חג שמח.