אחי היקר אור משה,
ארבע שנים כבר חלפו מאז נלקחת ממני, אך הכאב והגעגוע העזים רק הולכים ומתגברים בליבי. היית אמור להיות כאן לצדי - לראות אותי גדל, מתבגר, הופך לאדם ומגשים את חלומותיי. אך אתה נלקחת בטרם עת, וחיי השתנו לנצח.
לא עובר יום שאיני חושב עליך ומהרהר בזכרונות היפים שלנו יחד. אני נזכר איך לקחת אותי לשחק כדורגל בפעם הראשונה, צחקנו יחד על סרטים מצחיקים, ותמיד עמדת לצדי במסירות ללא פשרות - האח הגדול המושלם, המודל שלי לחיקוי, מקור הגאווה שלי. כמה שרציתי להיות בדיוק כמוך כשאגדל.
היכולת הנדירה שלך לתת את עצמך מתוך אהבה וחסד לכל אדם שבא במגע איתך, היא התכונה שהכי הערצתי בך. תמיד היית שם בשביל כולם - המשפחה, החברים, החיילים הבודדים - ומנתינתך וזמנך לא היה קץ. אף פעם לא חשבת על עצמך, רק על איך תוכל לעזור ולהושיט יד תומכת למי שנזקק לכך.
הייתי בן 14 בלבד כשלקחו אותך ממני לנצח. גיל כל כך צעיר וחסר ניסיון לאבד את האח הגדול שלי, את החבר הכי טוב. חלמתי על כל הדברים שעוד נעשה יחדיו - לראות זה את זה מתקדמים בחיים, טיולים משפחתיים, חגיגות ואירועים שמחים. אך בבת אחת, עולמי חרב עליי והחלומות נגדעו.
אני גאה בך אחי היקר, על טוב ליבך ועל הנתינה האינסופית שלך. אך בה בעת, כל כך כועס שאיני יכול עוד לחבק אותך, לצחוק איתך, לראות אותך שמח ומאושר. חסר לי כל כך להראות לך את האדם שאני הופך להיות ואת החיים שאני בונה לעצמי.
כל זכרונותינו המשותפים חרוטים עמוק בליבי לנצח, ואני נושא את אורך הנצחי איתי בכל יום שעובר. אני משתדל בכל כוחי להיות כמוך - אדם טוב לב, עוזר לזולת, ומסור למשפחה. מקווה שאתה גאה בי שם למעלה.
לא נפרדנו זה מזה כראוי אור משה, אז אני עושה זאת כעת. שלום לך אחי היקר, אני מתגעגע אליך כל כך נורא. תודה לך על שהיית האח הטוב ביותר שיכולתי לבקש. תודה על זכרונות הילדות המופלאים שנצרבו איתך בזיכרוני. תודה על האהבה והחום הרב שהקרנת על סביבתך.
אוהב אותך לנצח ומעבר לכך,
נועם אחיך