דף יב טעה בברכה על מאכל
בגמרא על פי שיטת רש"י מובא שיש ספק אם החזיק כוס של שכר וחשב בטעות שהיא של יין, והתחיל לברך על דעת ברכת היין, ונזכר אחר שהגיע 'למלך העולם' שהיא של שכר וסיים נכון 'שהכל נהיה בדברו' כראוי לדין השכר מה דינו האם יצא ידי חובה כיון שהולכים אחר סופה של הברכה או שמא לא יצא ידי חובה כיון שהולכים אחר תחילת הברכה. הגמרא מביאה שתי הוכחות שהולכים אחר החיתום ויצא ידי חובתו אך דוחה את שתי הראיות.
לעומת שיטת רש"י מביא הרא"ש את גירסת הרי"ף שהטעות היא שאמר כבר בפועל, 'בורא פרי הגפן' ומיד תיקן עצמו לברכת 'שהכל נהיה בדברו'. והכרעת הרי"ף שכיון שהספק לא הוכרע בגמרא הולכים לקולא ואינו צריך לחזור ולברך.
לרמב"ם יש שיטה מקורית שאם בזמן שהזכיר שם ומלכות שהם עיקר הברכה התכוון לברכה הראויה אעפ"י שטעה בחתימה יצא ידי חובה.
להלכה המחבר בשו"ע (רט,א-ב) פסק לקולא הן את שיטת הרי"ף והן את שיטת רש"י. שאין צריך לחזור כל עוד אמר בחיתום את הברכה הראויה.
המחבר (רט,א) הביא את דעת הרמב"ם, שאם לקח בידו כוס שכר או מים ואמר באהאמ"ה על דעת לומר שהכל, וטעה ואמר בפה"ג אם לא נזכר תוך כדי דיבור אין מחזירין אותו. המשנ"ב (רט,א) פסק בשם האחרונים שאין לפסוק כמותו כיון שרוב הפוסקים חולקים עליו. ולכן צריך לחזור ולברך. אולם בילקוט יוסף (רט,א) פסק כרמב"ם מטעם ספק ברכות להקל. וכתב שמכל מקום אם נזכר תוך כדי דיבור יתקן מיד ויאמר: "שהכל נהיה בדברו".
דף יב כיצד כורעים
הגמרא מתארת את תפילתו של רב ששת שהיה כורע בתפילת שמונה עשרה, היה כורע כחיזרא וזוקף כנחש.
רש"י מפרש שהיה כורע כשבט ביד אדם שחובטו כלפי מטה בתנועה אחת מהירה. וזוקף ראשו בנחת כנחש ראשו תחילה ואח"כ גופו.
לעומתו כתב הרא"ש בשם רב האי גאון שהכורע לא יכרע מאמצע מתניו וראשו זקוף ועומד, אלא יכוף את ראשו כאגמון.
מניסוח דברי הרמב"ם, נראה שנקט כשיטת רב האי גאון וזו לשונו: "כל הכריעות האלו צריך שיכרע בהן עד שיתפקקו כל חליות שבשדרה ויעשה עצמו כקשת, ואם שחה מעט וציער עצמו ונראה ככורע בכל כחו אינו חושש".
ברמב"ם יש שתי הנחיות האחת מבוססת על הגמרא להלן (ברכות כח,ב): "אמר ר' יהושע בן לוי המתפלל צריך שיכרע עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה ר' חנינא אומר כיון שנענע בראשו שוב אינו צריך אמר רבא והוא דמצער נפשיה". והשניה, שיעשה עצמו כקשת, בנויה על פירוש רב האי בסוגיתנו.
המחבר פסק בשו"ע (קיג,ד) את שיטת רב האי גאון שצריך לכוף גם את ראשו. וכן פסק (קיג,ו) את שיטת רש"י שיכרע במהירות. וכתב המג"א (קיג,ד) שכשאומר ברוך יכרע בברכיו וכשאומר אתה ישחה.