דף ד - אכילה לפני קריאת שמע של ערבית
חכמים סוברים שרשאי לקרוא ק"ש של ערבית עד חצות. בגמרא ישנה ברייתא המטעימה דעה זו מדין תקנה כדי שלא יהא אדם בא מהשדה ויאכל קמעה וישן קמעה, וחוטפתו שינה ונמצא ישן כל הלילה.
מאימתי בדיוק אסור לאכול? שיטת התוספות האיסור לאכול רק מזמן שמתחיל חובת ק"ש. ומאידך שיטת הרשב"א שהאיסור מתחיל קודם זמן ק"ש.
כן נחלקו הראשונים מה פירוש שלא יאכל קמעא האם במשמע אפילו טעימה בעלמא וכך שיטת תרומת הדשן (קט). או אסור לקבוע סעודה, אך טעימה בעלמא מותרת וזו שיטת הטור. ניתן להביא סיוע לשיטת הטור מלשונה של הברייתא, בה נאמר - אוכל קמעא, משמע שמדובר בסעודה קטנה.
להלכה פסק המחבר (רלה,ב) כשיטת הרשב"א שאסור להתחיל לאכול חצי שעה לפני זמן ק"ש. המגן אברהם פסק שמותר לטעום כדעת הטור. הט"ז מחדש שמי שיש לו זמן קבוע ומוגבל לתפילה יכול לאכול ולשתות כיון שאין חשש שיפשע. וכעין זה כתב המג"א שמי שבקש מחברו להזכיר לו להתפלל יכול לאכול ולשתות גם שכבר הגיע זמן ק"ש. לכן כיום במקומות בהם יש מנין קבוע אין איסור לאכול לפני ק"ש של ערבית.
דף ד – אמירת אשרי שלוש פעמים ביום
ר' אבינא מלמדנו שהאומר "תהלה לדוד" שלוש פעמים בכל יום, מובטח לו שהוא בן העולם הבא. מה היקף ועצמת החיוב של אמירת תהלה לדוד? שיטת הר"ף (כג.) שכוונת ר' אבינא היא לפסוקי דזמרא. ובדרך זו הלך רב נטרונאי שעיקר החיוב הוא פעם אחת ותקנת חכמים לומר 'אשרי' שלוש פעמים ביום, כדי שאם ישכח לא יפחות מפעם אחת ביום. וכן כתב הראבי"ה (סימן ד) שאין גורסים בגמרא ג' פעמים אלא נהגו העם לומר כנגד שלוש תפילות. וכתבו הראשונים (רבינו ירוחם) שאנו שפותחים בפסוק, 'אשרי יושבי ביתך', לפי שממנו אנו לומדים שצריך לשהות שעה אחת קודם שיתפלל, ואנו מסיימים ב'ואנחנו נברך יה' לסיים בהללויה.
להלכה הבית יוסף (נא,ז) כתב בשם הגאונים שצריך לכוין באמירתו ואם לא כיון צריך לחזור ולאומרו פעם אחרת. וצריך לחזור רק אם לא כיון בפסוק פותח את ידך. וכתב המגן אברהם שאעפ"י שהיום אין חוזרים היכן שלא כיון בתפילתו, היות שמדובר בפסוק אחד חוזר כיון שיכול לכוון ליבו.