דף נח – הרואה נשיא מה מברך
בגמרא נאמר שהרואה מלך ישראל, מברך: 'ברוך שחלק מכבודו ליראיו'. והרואה מלכי גויים. מברך: 'ברוך שנתן מכבודו לבריותיו'. ונוסחת הגר"א שנתן מכבודו לבשר ודם.
מה הגדר של המלך? רבינו אברהם בר יצחק אב בית דין, בעל ספר האשכול, כתב בתשובה, שכל מי שהוא חשוב בשלטון ובנשיאות כמלך, והורג במשפט ואין מי שימחה בידו ולשנות דברו מלאו להן ומהן ללאו, אפילו הוא מאומות העולם, מברך עליו ברכת המלכים. משמע שלא צריך להיות מלך. אלא הגדר הוא שפועל לפי שיקול דעתו בלבד וכן פסק המשנה ברורה (רכד, ס"ק יב).
היה מקום לערער על ולומר שנשיא ישראל, כיון שזמנו קצוב, (כיום שבע שנים) ואין בידו סמכות שלטונית של ממש, אין לו גדר מלך, אולם ביחווה דעת (ח"ב כח) כתב: "שהואיל ויש בידו של נשיא מדינה לקבל או לדחות המלצת חנינה על מי שנידון למות על ידי בתי המשפט המוסמכים לכך, נמצא שסמכות דיני נפשות מסורה בידו, והרי הוא כמלך שדן והורג במשפט. ואף על פי שהנשיא נבחר רק לתקופה מסויימת ואינו נשאר בנשיאותו כמלך שנשאר במלכותו עד סוף ימיו, מכל מקום כיון שבאשר הוא שם, נשיא הוא, מברכים עליו בשם ומלכות".
אולם לדעתו של היחווה דעת אין לברך בשם ומלכות על נשיא, כיון שאין לו מלבוש הניכר, משאר האזרחים. אולם דומה שיש לחלוק על דבריו היות שיש לנשיא פמליא אבטחה המלווה אותו לכל מקום אשר ילך, ובכך מתייחד מכל אזרח רגיל. וכעין שנאמר כאן בגמרא ע"י רב ששת מלכותא דארעא כעין דרקיע.
לכן נראה שיש לברך הן על נשיא ארה"ב והן על נשיא ישראל בשם ומלכות.
מי שנעשה בעל מום
בגמרא מובא שהרואה בעל מום מלידה, מברך: 'משנה הבריות' ואילו הרואה בעל מום כתוצאה מתאונה וכדומה, מברך: 'ברוך דיין האמת'.
הפוסקים דנים, האם יש חובה לברך ברוך דיין האמת על כל בעל מום, או שמא רק על מי שנגרם לו צער בראייתו.
הטור (רכה) הביא את שיטת הראב"ד שמברך רק על מי שמצטער בראייתו כמו הרואה בריות טובות שיש שמחה בראייתם. וכן שמברך רק בפעם הראשונה ועל כך חולק הטור וסובר שיש לברך אחת לשלושים יום.
הבית יוסף כותב שסברת הראב"ד הגיונית אולם פשט הסוגיה אינו כדבריו.
להלכה (רכה,ט) פסק המחבר שלא כראב"ד כדעה ראשונה ואת שיטת הראב"ד פסק כיש מי שאומר. ומתי מברכים פסק המחבר שרק בפעם הראשונה שרואה כשיטת הראב"ד והרמ"א פסק כשיטת הטור לברך אחת לשלושים יום. והמשנ"ב (רכה, ס"ק ל) מסיק שיש לברך אחר שלושים יום ללא הזכרת שם ומלכות.
החיי אדם כתב (סג,א) שאין נוהגים לברך ברכות אלו מפני שמברכים רק בפעם הראשונה שהשינוי גדול, וכיון שרגילים בכך, אין זה כבר שינוי גדול.
הנשמת אברהם (ח"א רכה) הביא משמו של הגרשז"א שיש לוודא, שמי שמברכים בגללו לא ירגיש בכך כיון שיש לו צער מזה.