דף מה – זימון של נשים
הגמרא מביאה ברייתא ממסכת ערכין, בה נאמר שנשים מזמנות לעצמן. נחלקו האם שהנשים אוכלות לבד האם זו רשות ואפשרות שיזמנו בעצמן, או שמא זו חובה המוטלת עליהם כמו ברכת המזון. שיטת התוספות, המדייקים מהלשון, 'אם רצו לזמן', שזימון הנשים זו רשות ואפשרות ולא חובה. מנגד שיטת הרא"ש שנשים האוכלות בעצמן חייבות לזמן. הרא"ש דחה את דברי התוספות מכך שבגמרא בערכין נאמר הכל חייבים בזימון.
המחבר פסק בשו"ע (קצט,ז) כתוספות שנשים מזמנות לעצמן, רשות. אבל כשאוכלות עם האנשים, חייבות.
אולם הגר"א פסק כשיטת הרא"ש שנשים חייבות לזמן בעצמן. אך העולם לא נהגו כן. והמשנה ברורה (קצט, ס"ק יח) מביא את שיטת שו"ע הרב, שנשים האוכלות עם אנשים, אם רצו הנשים להתחלק מחבורת האנשים ולזמן בפני עצמן הרשות בידן.
דף מה – שלושה שאכלו ואחד יצא
שיטת רב יוסף משמו של רב, ששלושה שאכלו כאחד ויצא אחד מהם לשוק – קוראים לו ומזמנים עליו. על כך אומר אביי, שכל זה, בתנאי שקוראים לו והוא עונה. ומר זוטרא אומר שבעשרה אינו מספיק שיכול לענות ומצטרף, רק אם יושב עימהם.
נחלקו כיצד לבאר את שיטת אביי רש"י מסביר שאינו צריך להיות עם השניים, אלא מספיק שעונה להם. ואילו המאירי משמו של הראב"ד כתב, שאף אין חייבים, שיענה עמהם ברוך שאכלנו, וכל שמזמנים עליו אם יענה, יענה ואם לא יענה אנו אין לנו, אלא שיודיעוהו ויקראוהו, ליתן לב לזימון ושיענה להם שכבר הוא נותן לב על כך ומזמנים עליו.