הגובה הראוי לבית הכנסת
כיצד מותר לגור בעיר שיש בה בתים גבוהים יותר מבית הכנסת? המרדכי (רכח) כתב משמו של רבינו מאיר שיש איסור דווקא אם משתמשים על הגג וזהו גנאי להשתמש מעל בית הכנסת, אבל להשתמש בתוך הבתים אין איסור.
והמאירי כתב שמותר להגביה את הבתים אם סיבת הגבהתם היא לצורך מגורים מפאת חסרון במקום.
מי שבנה ביתו גבוה יותר נחלקו הראשונים מה דינו?
שיטת הרא"ש עפ"י רב אשי שצריך להנמיך את ביתו. אולם מפירוש הר"ח משמע שיש להגביה את בית הכנסת ולא להנמיך את הבית ולפי דרכו של רש"י, רב אשי מנע מלהגביה את בתיהם יותר מבית הכנסת. ומובן מדבריו של רש"י שרב אשי למדם דין זה קודם שבנו את בית הכנסת.
להלכה הכריע המחבר (קנ,ב) כר"ח: שאין בונים בהכ"נ אלא בגבהה של עיר, ומגביהין אותו עד שיהיה גבוה מכל בתי העיר שמשתמשים בהם.
סוגי הגזרות
המשנה מחדשת שהחייט לא יצא במחטו סמוך לחשכה שמא ישכח ויצא. מכאן שגוזרים גזרות על דבר המותר מחשש שמא המעשה המותר יגרור בשכחה ובשוגג למעשה אחר האסור.
שיטת אביי שגוזרים גזרה לגזרה ולכן אסור לעמוד ברשות היחיד ולשתות מים מכרמלית. ואף שבדרך כלל אין גוזרים גזרה לגזרה גם לשיטת אביי מבארים תוספות שדווקא בהוצאה מחמיר אביי.
להלכה פסק בשולחן ערוך (שנ,א): "אבל מותר לעמוד ברשות היחיד או ברשות הרבים ולשתות בכרמלית."