הלכה יומית דף ב נעילת הבית בחו

נעילת הבית בחו"ל במקום שאין עירוב טלטול סידור לחייל היכן שאין עירוב

חדשות כיפה הרב מרדכי גודמן 03/05/05 00:00 כד בניסן התשסה

נעילת הבית בחו"ל

המוציא מרשות לרשות, חייב מהתורה, רק אם עוקר מרשות היחיד ומניח ברשות הרבים. אולם עקירה בלא הנחה או הנחה בלא עקירה אסורה מדרבנן כך מבואר במשנה.

בבתים שיש צורך לנעלם ואין שם עירוב (הדבר מצוי בעיקר בחוץ לארץ) הביא בספר צידה לדרך (פרק לז) שניתן לפותחם במפתח שישולשל בחבל מתוך אחת הדירות למעלה, וישאר תלוי באוויר בגובה של יותר מ-10 טפחים מעל פני הקרקע. כל עוד קצה החבל נמצא בתוך הדירה אין הוצאת המפתח נחשבת להוצאה בשבת. גם אם ינתק החבל מתוך הדירה לאחר שהמפתח נח על הקרקע מחוץ לבנין, אין כאן אלא שני חצאי מלאכה שאינם מצטרפים, והדבר אסור רק מדרבנן. זה שמכניס את המפתח התלוי באויר לחור המנעול אינו עוקר מרשות הרבים, שהרי המפתח הוא באויר, וזה ששלשל לו את המפתח מלמעלה רק עקר את המפתח מרשות היחיד, אך לא הניחו ברשות אחרת. כל אחד מהם עשה איפוא רק מלאכה דרבנן, צירוף זה של כמה דרבנן אינו מומלץ לכתחילה, אבל לצורך מצוה או בשעת הדחק אפשר להקל, ובייחוד מפני שרשות הרבים דאורייתא היא דבר נדיר בימינו. הכנסת המפתח הביתה בשעת הדחק יכולה להיעשות כנ"ל באמצעות החבל. הדברים מבוססים על פי הבאר היטב (רסו,ו) בשם עבודת הגרשוני. ואמנם המשנה ברורה (שמט,יג) נטה לאסור תרי דרבנן, אך בענין צידה (שטז,יב בביה"ל ד"ה לצוד) התיר תרי דרבנן.

טלטול סדור לחייל

ידו של אדם חשובה כמקום ד' על ד' וכך פסק הרמב"ם בהלכות שבת (יג,ב): "ידו של אדם חשובה לו כארבעה על ארבעה, לפיכך אם עקר החפץ מיד אדם העומד ברשות זו והניחו ביד אדם אחר העומד ברשות שניה חייב, וכן אם היה עומד באחת משתי רשויות אלו ופשט ידו לרשות שניה ועקר החפץ ממנה או מיד אדם העומד בה והחזיר ידו אליו חייב, ואף על פי שלא הניח החפץ במקום שהוא עומד בו הואיל והוא בידו הרי הוא כמונח בארץ" המגיד משנה מביא את הירושלמי המפרש שאין חיוב בהעברה מרשות לרשות, אלא כשידו של עני תוך י' לרשות הרבים. ומביא שהרשב"א הסכים, אך יש חולקים.

להלכה המשנה ברורה (שמז, ס"ק ח) פסק כירושלמי שלמעלה מעשרה טפחים נחשב כמקום פטור. והביא שיש חולקים אולם ערוך השולחן (שמז,י) כתב שאינו יודע מי הם החולקים.

לכן במקום הצורך, כגון: חייל הנמצא היכן שאין עירוב, יכול לטלטל דרך מקום פטור לצורך מצוה, או במקום הפסד. ולדוגמא, חייל הזקוק לסידור תפילה יעביר את הסידור מהאהל שלו הנחשב רשות היחיד, ליד של חברו מעל עשרה טפחים הנחשבת מקום פטור ומשם לאהל בית הכנסת הנחשב רשות יחיד.