בילדותי זכיתי להכיר דמות מרשימה מאוד, ד"ר יעקב אורבך ז"ל. לד"ר אורבך היה ידע רחב מאוד בתחומי המקרא והבלשנות. למרות זאת, מכל ידיעותיו הרבות הקסימה אותי דווקא קופסת פלאים שהוא החזיק ברשותו.
יום אחד כשביקרתי בביתו הוא שאל אותי אילו מילים יוצאות מהגימטריה של השם שלי. כשהוא ראה את מבוכתי הוא חייך, הוציא כרטיס קטן, והתחיל להקריא לי ממנו. מכין הרים בכוחו, פחד א-לוהים לנגד עיניו, בעיני ה ובהם הוא חפץ, לבקר בהיכלו, ועוד כהנה וכהנה. כששאלתי אותו איך הוא שלף בכזאת מהירות כל כך הרבה ביטויים, הוא חייך והראה לי קופסת קרטון קטנה וישנה.
בתוך הקופסה היו מסודרות מאות כרטיסיות. בראש כל כרטיסיה היה רשום מספר ומתחתיו הביטויים שיוצאים ממנו. הכנתי את זה במשך שנים, הוא הסביר לי, וזה משמש אותי בשמחות שונות
כיום, עם התקדמות השימוש במחשב, כבר אין צורך בקופסת הפלאים של ד"ר אורבך. כיום ניתן להגיע באמצעות מאגרי המידע התורניים לתוצאות טובות יותר מהתוצאות של הקופסא ובמהירות רבה יותר. מה שדרש מד"ר אורבך שנים של עבודה משיג כיום כל ילד בלחיצת כפתור אחת.
פרוייקט השו"ת מאפשר קפיצת דרך לא רק למחפשי הגימטראות אלא גם ובעיקר ללומדי תורה. היום לא צריך את הזכרון הפנומנלי של הרב עובדיה יוסף כדי למצוא אוסף תשובות על נושא מסויים. מספיק להקיש את המילים המתאימות ותוך שניות ספורות אנו מקבלים את התשובה.
אין ספק שקפיצת הדרך הזאת היא התקדמות אדירה לעולם התורה. היכולת למצוא בקלות התייחסויות שונות לנושא מסויים מקדמת כל לומד תורה וזאת בלי קשר לרמת ידיעותיו. גם בחורים צעירים וגם תלמידי חכמים מובהקים יכולים להיעזר בכך רבות.
אלא, שמסתבר שכל התקדמות חיובית נושאת עימה גם השלכות שליליות. העובדה שכיום אין צורך בידע ראשוני כדי לשלוף בנון-שלנטיות אוסף תשובות של ראשוני ספרד בעניין נאמנות גוי או קובץ פסקים של חכמי פרובנס בעניין ירושת הבת, גורמת ללא מעט אנשים להפוך בין רגע למבינים הגדולים ביותר בתחומים שונים ומגוונים.
גדולי התורה של פרוייקט השו"ת, שייכים לקבוצה גדולה יותר של מבינים. מבינים המתבססים על עיון של אחה"צ באיזה סוגיה תלמודית ומבינים המסתמכים על מאמר חשוב שהם קראו בזמן חזרת הש"ץ.
המשותף לכל המבינים הללו היא העובדה שלמרות שהם לא ישבו ולמדו תורה ביסודיות במשך שנים, הם בטוחים שהם יודעים מהי דעת התורה המדוייקת בכל שאלה, ומהן הטעויות של הרבנים החשוכים. הם בטוחים שפסקי ההלכה בעניינים שונים הם ארכאיים ולא עדכניים. הם גם יודעים שהתורה לא רוצה חס ושלום שנסבול ולכן הם בטוחים שהפתרון שלהם הוא הפתרון של התורה האמיתית.
היחס של אותם אנשים הוא מקומם ומעליב. הם לא היו באים לרופא שלמד שנים על גבי שנים ומסבירים לו שהשיטות שלו מיושנות. הם גם לא היו חותמים על חוזה לרכישת דירה מבלי להתייעץ עם עורך דין מומחה. בתחומים הללו הם נוהגים כבוד כלפי אלו שלמדו. בתחומים הללו הם לא יתיימרו לדעת הכל בלי למצמץ.
רק אלו שהתחום המקצועי שלהם הוא לימוד תורה צריכים להצטדק. רק אלו שלמדו את הנושאים הללו ברצינות ויסודיות, צריכים להתמודד עם חצאי טענות ועם ציטוטים מעוותים. רק בתורת ה אין שום כבוד והערכה לידע רחב ומעמיק.
למרבה הצער אין לנו סנהדרין כיום. לכן לא אחת אנו חשים שחלק מסויים ממערכות הדינים של התורה הינן מעוותות ולא מעודכנות. עם כל זאת ישנו מרחק רב בין תחושות בטן, מוצדקות ככל שתהיינה, לקביעות הלכתיות החלטיות. כדי לקבוע קביעה הלכתית יש צורך בידע רחב ומקיף.
לכל אחד מותר לשאול, לכל אחד גם מותר להציע. צריך רק לזכור להתייחס לתורה באותה ענווה שבה אנו מתייחסים לכל חכמה אחרת. התורה איננה גימטריה.