רבנים, פרופסורים, זואולוגים ושפים יטעמו מחר בערב (ה) מבשר חיות ועופות נדירים, כולם כשרים למהדרין, זאת כדי לשמר את המסורת ההלכתית בנוגע לכשרותם של חיות אלו. מארגני האירוע "סעודת המסורה" הם ד"ר ארי גרינספאן מאפרת והד"ר ארי זיבוטפסקי מבית שמש, העוסקים זה שנים בתיעוד המסורת ההלכתית של בעלי החיים הכשרים.
"קבענו רשימה ראשונית של בעלי חיים שלהם סימני כשרות ברורים, ושלפי מקורות רבים יש להם מסורת אכילה פעילה בדורות האחרונים, ועדיין ישנם עדים מהימנים שיכולים לאשרה ולהעבירה לדורות הבאים", מסבירים השניים, שבעבר הצליחו "להכשיר" את הפסיון, הפניניה, החוגה וארבה המדבר.
 |
|
פסיון. האם זה כשר? (צילום: Toivo Toivanen & Tiina Toppila-cc-by)
|
בתפריט הסעודה המיוחדת מופיעים בעלי חיים "ברמת סיכון גבוהה", שקיים חשש רב לאיבוד המסורת לגבי זיהויים וכשרותם, כגון: צבי, יעל, אייל, גאמוס, פניניה, פסיון, דרור, חוגלה, צוצלת, תור וקורא. לטענת מארגני האירוע, הסיבה להיעלמות מסורת הכשרות ההלכתית של בעלי החיים הללו, הוא פועל יוצא של שינוי המנהגים הקולינריים של ציבור שומרי הכשרות, כמו גם פטירתם של אלו שלא אכלו מהחיות הללו בארצות מוצאם. הסעודה נערכה כדי להזכיר את טעמם וכשרותם של בעלי החיים.
"היהדות האורתודוכסית מקפידה על שמירת המסורת היהודית בענייני הלכה, אך דומה שלא נעשה כמעט דבר לשימור מסורות הכשרות של בעלי החיים הטהורים הנמצאים בימינו בקבוצת הסיכון לאיבוד המסורת כמו צבי, אייל, יעל, חגלה, ארבה, פסיון, פניניה, ברבור, שלו בר, דרור, תור ויוני בר", מסביר ד"ר גרינספאן.
לדבריו, "כיוון שהאנשים שיש בידם מסורת על בעלי חיים אלו לרוב הם כבר מבוגרים מאוד, קיימת חובה לתעד בהקדם ובצורה הטובה ביותר את המסורת שבידם. בכדי שגביית העדויות על המסורת שבידם תהיה שיטתית ומהימנה ומתועדת כראוי - אין להשאיר אותה בידי בודדים".
מבחינת השניים לא מדובר בעוד ארוחה טעימה, אלא בצו השעה - משימה לאומית של ממש. "רק גוף מוסמך ובעל אמצעים כמו הרבנות הראשית לישראל (בשיתוף גופי כשרות נוספים) יכול לבצעה", טוען ד"ר גרינספאן. "לצורך כך יש להקים לאלתר חוליות שימור שיעברו הכשרה מתאימה, ויערכו סקר של מסורות ותיעודן ברחבי כל קהילות ישראל, בארץ ובעולם, כאשר הם מצוידים באמצעים המתאימים. זהו אתגר שעומד בפנינו, והויתור עליו יהיה בכייה לדורות", הוא מוסיף.