מתפללים בבית? ככל הנראה מדובר במעשה בלתי חוקי בעליל, כך קבעה בסוף השבוע שופטת בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים, תמר בר אשר צבן. בפסק הדין קבעה צבן כי מאחר והדירה תוכננה למגורים, חל איסור להשתמש בה לכל מטרה אחרת, כולל תפילות, ולכן ציבור המתפללים בדירה ייאלצו למצוא לעצמם בית כנסת אחר.
תחילתו של הסיפור בבית בקריית יובל המכונה על ידי המקומיים "בית המריבה". הבית, שנרכש על ידי אדם המתגורר בחו"ל, עמד שומם במשך רוב ימות השנה. אברך חרדי שראה את הבית השומם יצר קשר עם הבעלים, וביקש את רשותו להקים במקום בית כנסת שיפעל בשבתות. לאחר שהתקבל האישור החלו תושבים מהאזור להתפלל במקום, עד שבאחת השבתות בחודש האחרון גילה אחד התושבים החילוניים שלטים שנתלו מחוץ לבית, ומכוונים את הנשים לעזרת הנשים. התושב הגיש התנגדות ליועץ המשפטי של עיריית ירושלים, עו"ד יוסי חביליו, על שינוי ייעוד למבנה. המתפללים טענו בתגובה כי אין מדובר בשינוי ייעוד של ממש, כיוון שבמקום אין ארון קודש וספר תורה.
בדיון שנערך בסוף השבוע שעבר פסקה השופטת תמר בר אשר - צבן כי חלים צווי איסור זמניים לתפילות במקום, מכיוון שמדובר בחריגה ממטרות הבנייה המקוריות - מגורים. "המסקנה שאליה הגעתי היא כי בדירה הנידונה נעשה שימוש קבוע של תפילות מידי שבת וחג, ובכך נעשה שימוש בדירה לבית כנסת. מאחר שייעודו של הנכס למגורים בלבד, הרי שהשימוש שנעשה בו מעבר לשימוש למטרת מגורים חורג מהשימוש המותר. מכיוון שכך, הרי שהמשיבים משתמשים במקרקעין ללא היתר, או בסטייה מהיתר, ובכך הם משמשים במקרקעין בדרך ובנסיבות שיש בהם משום עבירה בחוק התכנון והבנייה".
בתגובה, הקימו בערב שבת אברכים מקריית יובל בית כנסת זמני מתחת לאחד הבניינים ברחוב, והביאו למקום מאות כיסאות, סטנדרים וסידורים. רבני שכונת בית וגן הצטרפו ליוזמה ואף נשאו במקום את דרשת שבת הגדול. הרב יוסף שלום אלישיב, מגדולי רבני הציבור החרדי, מסר לאברכי השכונה כי "אתם חייבים להיאבק, אפילו אם פירוש הדבר לעבור על החוק. יש מצבים שאסור לוותר".