ההוא דאמר לה לדביתהו - קונם שאי את נהנית לי עד שתראי מום יפה שביך לר ישמעאל בר יוסי... (נדרים סו:).
במסכת כתובות נחלקו בית שמאי ובית הלל באופי השיר שיש לשיר לכלה מכוערת. בית שמאי דוגלים במידת האמת, והם סבורים שאסור לשקר בשום פנים. אך בית הלל טוענים שגם לכלה שכזו יש לשיר כלה נאה וחסודה. בטעם הדבר מסבירים בית הלל שכל כלה יפה בעיני בעלה. כלומר, היופי הוא סובייקטיבי, ולא אובייקטיבי. גם כלה מכוערת, נראית יפה בעיני בעלה.
הציטוט שבו הקדמנו פותח אגדה יפהפייה במסכת נדרים, אגדת סינדרלה (או לכלוכית, בעברית). אישה אחת נראתה מכוערת ביותר לבעלה. הוא החליט לנדור נדר - אסור לך להנות ממני, אלא אם כן תראי משהו יפה, משהו אחד יפה - לא צריך יותר, לרבי ישמעאל ברבי יוסי.
מגיעים עדים לבית מדרשו של רבי ישמעאל ברבי יוסי, ומתחילים לתאר את האישה; ואכן, מראות קשים מתוארים שם - "אמר להם - שמא ראשה נאה? אמרו לו - סגלגל. שמא שערה נאה? דומה לאניצי פשתן. שמא עיניה נאות? טרוטות הן. שמא אזניה נאות? כפולות הן. שמא חוטמה נאה? בלום הוא. שמא שפתותיה נאות? עבות הן". בקיצור, המצב קשה מאוד. מתיאורי ראשה של האישה עוברים העדים המסתוריים הללו להתבוננות כללית יותר - "שמא צוארה נאה? שקוט הוא. שמא כריסה נאה? צבה הוא. שמא רגליה נאות? רחבות כשל אווזא". לסיכום, גיזל היא לא הייתה.
בשלב זה עולה במוחו של רבי ישמעאל ברבי יוסי רעיון גאוני. תגידו לי, אומר רבי ישמעאל ברבי יוסי, איך קוראים לאישה הזו. אולי השם שלה יפה. אך גם כאן מצפה לנו אכזבה - לכלוכית שמה. אפילו השם שלה, לכאורה, מכוער.
אלא שרבי ישמעאל נוקט עתה באסטרטגיה של הפוך על הפוך - "אמר להן - יפה קורין אותה לכלוכית, שהיא מלוכלכת במומין, ושרייה". כלומר, היופי הוא בכך שהשם שלה מתאים לה בול. לפיכך, אפשר להתיר אותה לבעלה.
מספר רעיונות מעניינים טמונים באגדה הזו, אך אנו נרצה לשאול שאלה אחת פשוטה - וכי העובדה שרבי ישמעאל ברבי יוסי העלה חידוד מבריק שכזה, מועילה לבעל? זה לא שהבעל חושב שהיא לא יפה; הוא חושב שהיא ממש ממש ממש לא יפה. במה מועילה ההתחכמות של שמה מתאים לה?
נראה, שהתשובה לשאלה הזו היא תשובה חברתית. מה שהטריד את הבעל, מראש, לא היה העובדה האובייקטיבית של חוסר יופי באשתו. מה שהטריד אותו היה העובדה שכל העולם לגלג עליו, וכולם נדו לו בראשם ודיברו על האישה המכוערת שהוא לקח.
לכן כל כך חשוב לו שרבי ישמעאל ברבי יוסי יצביע על דבר אחד בלבד שיפה בה. יהיה זה מעין אישור חברתי, גושפנקה חיצונית לכך שהוא לא כישלון גמור בתחום הנישואין. רבי ישמעאל אכן נותן לו את הסולם שבעזרתו אפשר לרדת מן העץ...