קלמן ליבסקינד: ממחנה המצורעים אל מרכז המיינסטרים המגזרי
זו הייתה שנה טובה לעיתונאי קלמן ליבסקינד, שכותב טור שבועי בעיתון ”מעריב“ ומשדר מדי בוקר ברצועת האקטואליה של ”גלי ישראל“. ליבסקינד, ה-תחקירן של המגזר הדתי לאומי, פרסם רק בחודשים האחרונים תחקיר מקיף שחשף את השחיתות סביב הבחירות המקומיות בבית שמש, תחקיר שתוצאותיו עוררו גל ביקורת ציבורית, מחאה מקומית בבית שמש והתערבות משפטית אשר תביא ככל הנראה לקיומן של בחירות חוזרות בעיר.
אך זו הייתה שנה טובה לליבסקינד לא רק בשל תחקיריו המצויינים או הבלוג המעניין שהוא מקפיד לכתוב מדי שבוע, אלא בעיקר מפני שהוא חזר למיינסטרים. ליבסקינד, רק נזכיר, פרסם בשנת 2002 תחקיר מפורט ב“מעריב“ נגד הרב שלמה אבינר, בו טען כי הרב אבינר חשוד לכאורה בהטרדות מיניות. התחקיר עורר סערה במגזר הדתי לאומי, ליבסקינד קיבל איומים והפך ל“סדין אדום“ בקרב ציבור חובשי הכיפות הסרוגות - והתיק נגד הרב אבינר נסגר מחוסר אשמה.
חומר הנפץ שפרסם אז ליבסקינד עדיין מהדהד באוויר, בעוד הוא עדיין טוען באמיתות הטענות שפורסמו על ידו בזמנו, אך רגשות הדחייה כלפי ליבסקינד, שאפיינו את אותה תקופה בה רבים סברו שהוא רודף את הרב אבינר, כבר חלפו. ליבסקינד המשיך לכתוב תחקירים אמיצים והצליח - בסיעתא דשמיא ובחסות השנים שחלפו - לחזור ללב המיינסטרים המגזרי.
 |
|
(צילום: גלי ישראל)
|
הרב דב ליאור: אלף ח“כים לא יצליחו לגעת בו
דומה כי אין רב בישראל שעומד בפני סערות תקשורתיות ומתקפות ציבוריות כמו הרב דב ליאור. מפתיע עם זאת לגלות בכל פעם מחדש את הפער בין הדמות הצנועה והשקטה לבין הכותרות הצעקניות המתפרסמות אחת לחודש, המציבות את הרב ליאור במרכזה של סערה נוספת. אחרי סערת ההסכמה שנתן לספר השנוי-במחלוקת ”תורת המלך“, אחרי החקירות במשטרה וההפגנות בעדו, הגיע ח“כ אלעזר שטרן שחשף מעל דוכן הכנסת דברים שאמר לכאורה הרב דב ליאור במסגרת שיעור שהעביר בקריית ארבע, בו טען כי אתיופים אינם יהודים.
שטרן זכה שוב לקיתונות של רותחין מהמגזר הדתי לאומי, כולל תקיפה שאירעה בבית הכנסת שלו בהושעיה, אך עולם כמנהגו נוהג והרב דב ליאור ממשיך להוביל, באומץ ובחדות, לא רק את הקהילה הדתית בקריית ארבע ובחברון אלא גם חלקים גדולים ונרחבים מהמגזר הדתי והחרדי לאומי שרואים בו מורה דרך, מורה הוראה ובעיקר אחד מאנשי ההלכה הבכירים והמשמעותיים ביותר שקמו לציונות הדתית.
 |
|
(צילום: אלנתן גוטווירט)
|
קבוצת הפמיניסטיות ההלכתיות: להיות פמיניסטית בלי לשרוף את השולחן-ערוך
איך אפשר, אם בכלל, לקחת את המהפכה הפמיניסטית ולהוריד את עוצמות הווליום הצעקניות, כדי לקדם באמת את מעמד האישה הדתית לאומית? קבוצת הפייסבוק הצעירה ”פמיניסטיות הלכתיות“, הוכיחה השנה שאפשר לדבר ולקדם את מעמד האישה, מבלי לשבור בדרך את כל גבולותיה של ההלכה האורתודוקסית.
הקבוצה קמה לה מתוך פילוג שנוצר בקבוצה הפייסבוק הפופולרית ”פמיניסטיות דתיות ללא חוש הומור“, בה חברות למעלה מ-5,000 גולשות דתיות. אך הדגל הפמיניסטי שהניפה הקבוצה, הפך די במהרה לדיקטטורה מקוונת שמדירה את רגליהן של נשים שחשבו קצת אחרת, שחלקו על העקרונות ודרשו דרך חדשה. היו אלה שפרה ארליך-קופל, בת-שבע שרמן-שני ומיטל בנשק, שהחליטו לעשות סדר בדברים ולהקים את ”פמיניסטיות הלכתיות“.
וכך, מבלי להציע מדי יום לשבור את עזרות הנשים או להעלות נשים לקריאה בתורה ביום כיפור, יצרה הקבוצה החדשה עיסוק צנוע יותר, הלכתי יותר ומגזרי הרבה יותר, שמבקש לקדם באמת את מעמד האישה בחברה הדתית - וכל זאת בנועם הליכות, בסבר פנים יפות, בסבלנות וסובלנות.
 |
|
(צילום: Franco Bouly-cc-by-nd)
|
עמיר בניון: האקס-פקטור האמיתי
בעידן בו תרבות המוסיקה הישראלית מתחילה באקס פקטור ונגמרת בכוכב הבא, מומלץ להפגש עם עמיר בניון, האנטיתזה המושלמת למיינסטרים הפופולרי, ל“כל מה שקורה עכשיו“. את הפגישה איתו אפשר ומומלץ להתחיל מהאלבום האחרון שלו, ”שירי ארץ אהבה“, בו מבצע בניון את הגרסאות שלו לשירי האהבה הישראלים הגדולים בכל הזמנים. זהירות: לא מדובר בעוד אלבום קאברים.
בניון ”קונה“ אותנו בפשטות שלו, בנעימות, בדרך הארץ. ביכולת להגיד את האמת ישר ובפרצוף ולעניין, בחוסר ההתייפיפות. הוא לא רוצה שאף אחד ירים לו את המסך, מצידו להישאר מצידו השני ובלבד שימשיך באמנות שלו, ללא שום הפרעה.
באירוע השיא שלו השנה, בניון פשוט קם והלך באמצע ”המעגל“ עם דן שילון, שלמזלה של הפקת התוכנית לא שודר בשידור חי. זה קרה כשדן שילון שאל את אורחיו על שימוש בסמים - אך אלו העדיפו להתחמק. בניון זעם, טען שהם שקרנים - ועזב את האולפן. רק מאוחר יותר הוא הסביר את הדברים בעמוד הפייסבוק שלו, בו טען כי ”בשיחה הצבועה על הסמים כל אחד המציא סיפור הזוי ובדוי... הרגשתי שאני נמצא בתוך מעגל רדוד ומביש, למרות שלפני כן מכרו לי שזה הולך להיות אחר לגמרי... התחושה הזו גרמה לי לבטא את דעתי התקיפה על המנחה, על תכניתו ועל חלק מהאורחים. עצוב מאוד, אבל אני לא מאבד תקווה“.
אל תאבד תקווה עמיר, אנחנו צריכים עוד כמה אמנים מסוגך.
 |
|
(צילום: יחצ)
|
אריה קינג: האיש שידע לא להאמין לסקרים
חשבו אותו לשיכור, להזוי, למי שעוד לא הבין שאין לו שום סיכוי פוליטי ומנסה בכל זאת את מזלו - ולו למען הכותרת בעיתון המקומי. אבל אריה קינג האמין בכל לבו שהוא מסוגל לפרוץ דרך ולהגיע עם מפלגה עצמאית אל מועצת העיר ירושלים. יחד עם שמואל שקדי ולאחר הפילוג בסניף ”הבית היהודי“ בירושלים, יצא קינג לדרך עם ”ירושלים מאוחדת“ ועשה את כל הדרך אל מועצת העיר - עם שני מנדטים לעומת מנדט אחד בלבד שנזקף לזכותה של ”הבית היהודי“.
כל מי שניסה את זה פעם יודע: לא פשוט להתמודד מול מפלגה חזקה כמו ”הבית היהודי“, שמשקיעה סכומי עתק בפרסום ולא בוחלת באמצעים תקשורתיים כדי לפגוע פוליטית במתחרים. אך קינג, כמו קינג, לא התרגש. ”ירושלים מאוחדת“ יצאה לעבודת שטח, לחריש עמוק בירושלים. קינג זיהה את הפוטנציאל בעקבות פילוג הסניף המקומי והאמין ביכולתו לגרוף שני מנדטים ולהגיע עם אג‘נדה ימנית במיוחד אל מועצת העיר. וזה עבד.
היום מכהן קינג כמחזיק תיק איכות הסביבה במועצת העיר ירושלים וכמי שממשיך לפעול למען מטרותיו מתוך מועצת העיר - למען שכונות התפר בבירה, למען ייהוד ירושלים ולמען חיזוק הזהות היהודית בעיר. בפעם הבאה, כנראה, ידעו להעריך אותו קצת יותר.
יעקב עמידרור: חוד החנית של ישראל מול האיום האיראני
את השנה האחרונה עשה האלוף (במיל‘) יעקב עמידרור בעיקר במטוסים, בין ישראל לארה“ב. בלי יותר מדיי היסוסים, ניתן להגדיר את ראש המטה לביטחון לאומי היוצא כחוד החנית של ישראל בעניינים הביטחוניים, בדיאלוג מול ארה“ב ואל מול האיום האיראני. הדתי הראשון בתולדות צה“ל שהפך לאלוף, הפך לאיש סודו של ראש הממשלה נתניהו ולמי שמטפל בחדרי חדרים בסוגיות הרגישות ביותר העומדות על סדר יומה הביטחוני של ישראל.
עמידרור לא הרבה להתראיין במהלך השנה החולפת. בלאו הכי, בסוגיות בהן עסק אין יותר מדיי מקום להרחיב. ההתבטאויות המעטות שנמסרו בשמו, בעיקר בראיון ראשון שהעניק לתקשורת הזרה, הוא הדגיש: יש לישראל היכולת לפעול באיראן ולהשבית באופן עצמאי את כל יכולותיה הגרעיניות. זו לא תהיה גוזמה לזקוף לזכותו חלק גדול מהקרדיט להכנתה של ישראל לשעת המבחן הגדולה ביותר שלה, להתמודדותה מול איום קיומי שעשוי לשנות את המזרח התיכון כולו.
 |
|
(צילום: לעמ)
|
הרב שי פירון: מאמין בחינוך
מי שנכנס ללשכתו של שר החינוך, הרב שי פירון, צפוי לפגוש שם אדם תזזיתי שבקושי מסוגל לשבת על כסאו. הוא נדמה לעתים כילד בחנות ממתקים, שזכה בכל הקופה, או לפחות באפיקומן. מבחינתו של הרב פירון, תפקיד שר החינוך הוא הגשמת חלום. שיאה של קריירה חינוכית ענפה, הישג אדיר ברמה האישית, שטומן בחובו תקווה גדולה לעתיד מערכת החינוך בישראל.
והרב פירון, כך מסתמן, לא קופא על השמרים. בעוד אנחנו עסוקים במחירי הדיור או באיום האיראני, הרב פירון טוען כי האתגר האמיתי של ישראל הוא החינוך לדורות הבאים. הוא לא מבזבז זמן: מקצר את החופשות, מצמצם את מספר הבגרויות, שומר על מקומן ותקציבן של ישיבות ההסדר ובעיקר - פועל לצמצום הפערים הבלתי נסבלים במערכת החינוך הישראלית.
בתולדותיה של מדינת ישראל זכינו למעט שרי חינוך שהגיעו מרקע חינוכי, מחלום למהפכה, מרצון אמיתי לשינוי. כעת זכינו לשר שבנוי בדיוק מהחומרים הללו. נותר רק לקוות שיפעל באחריות ובאומץ, כדי להוביל כאן שינוי אמיתי ולא רק כותרות בומבסטיות לעיתון.
נועה ירון דיין: החזרה בתשובה חוזרת אל המסך
מאז 2007, עת פרסמה את ספרה ”מקימי“, נדמה היה כי נועה ירון דיין קצת נעלמה מהמסך. אולי חזרה לטפל בשבעת ילדיה, אולי התמקדה בהרצאותיה, אולי העדיפה להשקיע את זמנה ומרצה בטור הקבוע שלה ב“פנימה“. אבל היא חזרה, ובגדול, עם הסדרה החדשה המבוססת על ספרה, שעלתה באחרונה לשידור ב-Hot.
ירון דיין הזכירה לכולנו כי החזרה בתשובה איננה עוד טרנד שהיה וחלף. היא הוכיחה שהצלחתו של ”מקימי“ יכולה להתגלגל הלאה גם אל מסכי הטלוויזיה - היישר אל תוך המיינסטרים התרבותי הישראלי. מי שבעצמה חזרה בתשובה לפני 18 שנים ומצאה עצמה עוזבת את עולם הזוהר לטובת שקיעה איטית אך נחושה בארון הספרים היהודי, אומרת שהיא לא כל כך אוהבת את המושג ”בעלת תשובה“. במקום לנוח על זרי הדפנה ולפתוח טלוויזיה, בימים אלו היא בעיקר קצת חוששת מהסיפור האישי שמגיע אל המסך, אל ההמון.
אנחנו בטוחים שהצניעות הזו, המלווה בכנות ובאהבה כמעט אימהית, אולי לא יחזירו בתשובה את כל מנויי HOT - אבל בהחלט יעורר בלבם משהו, קטן. אולי איזו לחישה נסתרת. אולי אור קטן שעשוי לסלק חושך גדול.
