לובשות מכנסיים הרב עובדיה, פניני הלכה ומדרשת לינדנבאום: כך מתמודדים הרבנים עם מהפכת המכנסיים

החברה הדתית לאומית עברה ועוברת שינויים רבים לאורך השנים. אחרי גל ההתחזקות שהוביל נשים להתלבש בצניעות יתרה יחסית לשנים הראשונות, החל מתחילת המילניום מתפשטות אופנות שונות במגזר – ולא תמיד הנשים מחכות לרבנים. אחד השינויים המרכזיים הוא לבישת מכנסיים, ג'ינסים, מכנסיים רחבים ועוד. יצאנו לסקור את דעות הרבנים בשנים האחרונות, ושאלנו רבנים שונים על דעתם הנוכחית.

בתחילה נסקור את דעותיהם של הרב עובדיה והרב אליעזר מלמד, שני פוסקים ענק בדורות האחרונים, ולאחר מכן נשוחח עם שני רבנים ורבנית על האיסור: הרב שלמה גבאי, עורך סדרת הספרים "את צנועים חכמה - בירורים בנושאי צניעות" שכתב הרב שמואל הבר ראש ישיבת קרני שומרון; עם הרב עידו פכטר, מהקולות הבולטים המתירים לבישת מכנסיים, שיקרא לרבנים גברים לא להתעסק בנושאי צניעות ובגדי נשים ונסיים עם הרבנית הילה נאור שתדגיש את היסודות ההלכתיים להקל.

מהרב עובדיה יוסף לרב אליעזר מלמד

אחד הרבנים הראשונים והמרכזיים שהתייחס לסוגיה בעין רגישה יותר הוא הרב עובדיה יוסף. בשו"ת יביע אומר (חלק ו סימן יד) מכריע הרב כי במכנסיים המיוחדים לנשים אין איסור "לא ילבש", לאו שפוסקים רבים הצמידו לו. הרב עובדיה לא מתיר לבישת מכנסיים, אך כותב: "במקום שלא ישמעו לנו הבנות ללבוש חצאיות או שמלות המכסות את הברכיים, יש להעדיף מכנסים על חצאיות ושמלות קצרות, עד שיוכלו להשפיע עליהן ללבוש בגדי צניעות ככל בנות ישראל הכשרות".

הרב עובדיה יוסף. "יש להעדיף מכנסים על חצאיות ושמלות קצרות" צילום: Kobi Gideon / FLASH90.

אם משווים את הפסיקה המהפכנית הזו של הרב עובדיה לפסיקתו של הרב אליעזר מלמד בספרו פניני הלכה, רואים פער בשפה. הרב מלמד מתרחק מהקלות בתחום וכותב כי "מתוך תחושת הצניעות הטבעית נהגו הנשים מימים ימימה ללבוש שמלות וחצאיות ולא מכנסיים" (משפחה, פרק ז הלכה ח) ומקל במקרים נקודתיים בלבד. בסופו של דבר נראה כי גם הרב מלמד מסכים עם מסקנתו של הרב עובדיה ומצטט פסק של הרב צבי יהודה הכהן קוק: עדיף מכנסיים רחבים מאשר חצאית קצרה.

עורך הסדרה "את צנועים חכמה": "האיסור לא קל יותר אלא חמור בהרבה"

אחרי הסקירה, יצאנו לשוחח עם רבנים שחיים את המציאות. הרב גבאי, ר"מ בישיבת קרני שומרון ועורך הסדרה "את צנועים חכמה", לא מקל ראש באיסור - למרות שהסוסים ברחו כבר מזמן מהאורווה. בדומה לרב עובדיה, הרב גבאי מודה שכיום לא קיים איסור "לא ילבש" מפני שמדובר במכנסיים המיוחדים לנשים - אך מדגיש את תקפותו של הטעם השני: פריצות. "טעם זה לא משתנה גם אם נשים רבות לא יקפידו על הדרכת החכמים וילבשו מכנסים", הוא מסביר. "לדעתי כיום הוא לא קל יותר אלא חמור בהרבה, שכן כיום המכנסים הם צמודות מאד והבלטת הגוף גדולה בהרבה מהגזרות שהיו פעם".

ישיבת קרני שומרון צילום: Yeshivat Karnei Shomron/Flash90

הפתח היחיד שנותן הרב גבאי ללבישת מכנסיים הוא כמזעור נזקים, כפי שפסק הרב עובדיה. "אם הברירה היא גילוי של חלקי גוף המחויבים בכיסוי כמו בזמן לבישת חצאית מיני, ודאי מכנסים הם הברירה העדיפה - אך בכל מצב אחר אין להתיר לבישת מכנסים. גם בזמן טיולים או עבודה אין להתיר ללבוש מכנסים בלבד והנכון במצבים כאלו הוא ללבוש מכנסים מתחת לחצאית".

הרב פכטר: "מבחינה הלכתית אין לאיסור הזה בסיס. רבנים לא צריכים להתעסק בגזרות של מכנסי נשים"

לעומת הרב גבאי, הרב עידו פכטר - ראש תחום רבני ערים וקהילות בארגון "נאמני תורה ועבודה" - מציג קול אחר. "בסוגיות כאלה העולם הרבני נמצא בעמדת תגובה. כולם יודעים שמבחינה הלכתית אין לאיסור הזה בסיס והרבה פעמים מכנסיים יותר צנועים מחצאיות, אבל הרבנים לא יצאו ויגידו בואו נקדם נורמה של מכנסיים לנשים", הוא אומר. "כשאני הייתי בישיבה היה אסור לנו להיכנס עם חולצה עם כיתוב או עם מכנסיים קצרים. היום אתה יוצא לשטח ורואה שהעם קובע את הטון בעניינים הללו. תפקידך בתור רב הוא להשאיר את ההלכה בגדריה".

הרב עידו פכטר. "מלחמות צניעות לכשעצמן הן לא צנועות" צילום: באדיבות נאמני תורה ועבודה

הדבר החמור בעיניי הרב פכטר הוא רבנים שנלחמים בתופעות כמו לבישת מכנסיים אצל נשים, בשם הצניעות. "הרבנים צריכים לתת לנשים להכתיב לעצמן את הקצב בהקשרים האלה, רבנים גברים לא צריכים להתערב בכל דבר. אם יש איסור - כמובן, אבל כאן זה לא המקרה. התפקיד הוא הפוך: להוריד את הלהבות, לתת לנשים ולעולם לעשות את שלהם. אני הייתי שמח מאוד שרבנים לא יגידו לנשים איך להתלבש, פחות כדאי שרבנים יתייחסו לדברים הללו. רבנים לא צריכים להתעסק בגזרות של מכנסי נשים, מלחמות צניעות לכשעצמן הן לא צנועות".

הרבנית הילה נאור: "כשבת תלמד את המקורות ותראה שזה לא אסור יהיה משבר אמון"

סוגיית לבישת המכנסיים לנשים מקבלת בשנים האחרונות טוויסט מרענן, כאשר נשות הלכה ורבניות מתעסקות בסוגיה ומנטרלות את הקושי בשיח עליו בין רבנים או בתוך הקודים ההלכתיים היבשים. בכתבה אחרת בפרויקט שוחחנו עם הרבנית הילה נאור המלמדת במדרשת לינדנבאום. לדעתה, הסוגיה היא בעיקר חברתית ולא הלכתית. "כואב לי שמכניסים את זה לשיח הלכתי במקום לשיח חברתי. ברגע שאני אומרת לבנות שזה אסור אני עושה עוול הלכתי, כי כשבת תלמד את המקורות ותראה שזה לא אסור - זה משבר אמון".

הרבנית הילה נאור. "כל עוד החברה מודדת אותנו ככה צריך לקחת את זה בחשבון" צילום: ברוך גרינברג

לתלמידותיה במדרשה היא רק פורשת את המקורות ולא נותנת פסק מחייב. "אני מביאה להן את הפוסקים שאומרים ככה ואומרים אחרת ואנחנו בוחנות אני חושבת שאנחנו צריכים לעבור לאמירה של 'זה מותר, אבל אלה החוקים בבית הספר ואצלנו הולכים עם חצאיות'. אני חושבת שזה יוריד את גודל הלהבות מבחינת העניין והרצון לעשות דווקא".

הסוגיה מעוררת אצל הרבנית נאור את כל השדים שמלווים את התחום, כמו הסרגלים שמדדו אורך חצאיות. "שיח על צניעות הוא בעייתי, כי הוא תמיד נותן תחושה שממשטרים לנו את הגוף. היום זה כבר יותר טוב מהתקופה שלי, שעמדו בשער ומדדו את החצאיות. באיזה שהוא מקום השיח הזה עצוב לי, הכול נמדד על איך אני נראית. אבל כל עוד החברה מודדת אותנו ככה צריך לקחת את זה בחשבון".