כבר תשעה חודשים שהן מחזיקות את הבית. מבשלות, מכבסות, מקפיצות למסגרות, מנקות וגם עושות קידוש על היין בשבת. בין לבין הן דואגות לאחד שנמצא שם רחוק, מתפללות לשלומו ורק מקוות שיחזור כבר - אחרי שהחזיר את החטופים. הלוחמות בעורף לוחמות בשקט, לא בשדה הקרב, אבל למרות שהן ממש ממש עייפות הצלחנו לתפוס כמה מהן לשיחה קצרה.
לימור ואלון אשר, מורה וטכנאי פרוטזות מפתח תקווה, נשואים כבר 14 שנים והורים לחמישה ילדים: תמר, תדהר, לביא, אלה ויובל. אלון מתנדב במילואים כחובש קרבי פלוגתי של חטיבת הנגב, גדוד 9208 פלוגה ב', ומאז תחילת המלחמה הספיק לשרת בשני סבבים - השלישי בדרך. בסבב הראשון שירת בעזה, בסבב השני ביהודה ובשומרון ובסבב שצפוי להתחיל באוגוסט ישרת בגבול עזה.
מה הכי קשה בזמנים שאלון במילואים?
"עברנו יחד המון מלחמות כשאנחנו רווקים, נשואים, במהלך הריונות ולאחריהם. המלחמה הזו היא המלחמה הקשה ביותר להתמודד מולה במרחב המשפחתי גם בגלל ההרכב ובעיקר בגלל אופייה ומה שדרשה מאיתנו לשאת כמשפחה. הפחדים להתמודד מולם, החשש האמיתי מול מוות שלו ואולי שלנו. כל הגבולות נפרצו, תרתי משמע. הפחד מדפיקה בדלת הוא הפחד המשתק מכולם".
חגיגות יום הולדת לאבא, בלעדיו צילום: פרטי
"ההתמודדות המורכבת כאשת מילואימניק היא הבדידות הקשה במלחמת העורף הזו. את במערכה לבדך. את צריכה לפתור הכל לבד, אין לך את מי לשתף או עם להתייעץ, את כובשת בתוכך מנעד רגשות לא הגיוני בזמן כל כך ארוך, שאף אחד לא יודע מתי תוכלי להשתחרר ממנו ולחלוק אותו. בסבב הראשון ניתוק הקשר ממנו היה הקשוח מכולם - את לא יודעת כלום עליו במשך שבועיים רצופים. האם הוא חי? מה לומר לילדים? את האמא והאבא. מצאתי עצמי שומעת הודעות קוליות ישנות כדי להיזכר בקולו. כל שיחה ומפגש את מתפרקת בבכי קורע, מרגישה יומיים על גג העולם ושוב נפילה מהחזרה לשטח, הוא ללחימה בעזה ואת לזירה המשפחתית. את חייבת להמשיך לשמור שכולם יישארו בתפקוד, אבל מי ימלא אותך?".
סיטואציה מאתגרת שזכורה לך במיוחד?
"זכור לי ערב אחד, 21:00 בערב, שבו נשמעה דפיקה שכלל לא אופיינית לשגרה שלנו. אני בסלון, הילדים במיטות, כשאחד מהם שואל 'אמא, מי זה דופק?'. השתתקתי מפחד ולראשונה לא ידעתי איך לענות ואיך אני מביאה עצמי לדלת ובעיקר לעינית הקטנה שיכולה להפוך לכולנו את החיים בגדול. מרחק של 10 צעדים הכי משתק שיש. לבסוף היתה זו השכנה, שבדפיקה קטנה רצתה לעשות מעשה טוב ולפנק אותנו במאכלים טעימים, אבל כמעט שנחנקנו. כך סיכמנו שאין יותר דפיקות. כל ביקור יוקדם בטלפון מכין".
מה הכי נותן לך כוח בתקופה הזאת?
"הילדים שאפשרו לי לתפקד נורמלי בסוג של שגרה, כך גם העבודה. יש מתנה גדולה במלחמה הזו והיא אחוות לוחמות העורף, הנשים האהובות של הגברים שלוחמים לצד בעלי. נוצרה פה משפחה אחת מדהימה שמחזקת אותי ואני אותן. נהיינו ממש חברות. לפני יומיים הרמתי ערב מדהים לכבוד הפלוגה שהעניק לי כוחות עצומים ותחושת שייכות ומשמעות".
מה אתם הכי אוהבים לעשות ביחד כשהוא חוזר?
"כשאבא בין הסבבים אנחנו אוהבים לטייל יחד ולבלות. אנחנו משתדלים להעלות הילוך עכשיו כיוון שאבא לא יהיה, שוב, חצי חופש גדול (מתחילת אוגוסט עד אמצע ספטמבר, אחרי שנעדר גם בפסח)".