כבר תשעה חודשים שהן מחזיקות את הבית. מבשלות, מכבסות, מקפיצות למסגרות, מנקות וגם עושות קידוש על היין בשבת. בין לבין הן דואגות לאחד שנמצא שם רחוק, מתפללות לשלומו ורק מקוות שיחזור כבר - אחרי שהחזיר את החטופים. הלוחמות בעורף לוחמות בשקט, לא בשדה הקרב, אבל למרות שהן ממש ממש עייפות הצלחנו לתפוס כמה מהן לשיחה קצרה.
-
עוד באותו נושא"היינו שתי אימהות בבית אחד עם שישה ילדים - זה היה מאתגר"
23/07/24 12:59
שיזף ורז גרים במושב רם און בגלבוע והורים לשני ילדים (6 ושלוש וחצי). רז יצא למילואים מספר ימים אחרי שבעה באוקטובר והספיק לשרת בארבעה תפקידים שונים (וגם באזורים שונים) במשך למעלה מ-200 ימים. בזמן ששיזף מחזיקה את הבית הפרטי שלהם היא מחזיקה גם תינוק בבטנה, בשבוע ה-32 להריונה, כחלק מהליך פונדקאות עבור שני אבות.
מה הכי קשה בזמנים שרז במילואים?
"לאלון, הבן הקטן שלנו, יש כל מיני רגרסיות כשרז נוסע לצבא. היום זה מתבטא יותר בבדיקת גבולות ורגישות גדולה, אבל ממש בתחילת המלחמה היתה רגרסיה רצינית של המון פספוסים (מדובר בילד שגמול כבר תקופה במהלך היום)".
סיטואציה מאתגרת שזכורה לך במיוחד?
"זמן קצר לאחר תחילת המלחמה היינו אמורים להתחיל בהליך שחיכינו לו רבות, שהוא הליך פונדקאות (שבו אני פונדקאית לתינוק שגדל ברחמי). קיבלנו את כל האישורים והייתי צריכה להתחיל בטיפולים של הפקדת העובר. היו לא מעט מחשבות האם זה נכון להיכנס עכשיו להריון כאשר כל המסביב הוא חוסר ודאות אחד מוחלט. בדיעבד, על אף שללא ספק זה הכניס קושי פיזי ורגשי-הורמונלי נוסף למערכת, זה הכניס גם המון אור, תקווה ואושר ואני מאושרת מאוד על ההחלטה להמשיך בתהליך בכל זאת".
שיזף, רז והילדים צילום: ללא
מה הכי נותן לך כוח בתקופה הזאת?
"המחשבה על כך שצריך עורף חזק. שהאיש שלי צריך ללכת לשרת כי פשוט חייבים אנשים ולשם כך הוא צריך לדעת שהבית שלנו בידיים טובות. מחזק אותי להיות חזקה עבורו".
מה אתם הכי אוהבים לעשות ביחד כשהוא חוזר?
"פשוט לשהות יחד כמשפחה ולטייל".