האקדמיה ללשון העברית ממשיכה לנסות לשפר לנו את העברית והפעם היא הקדישה פוסט במיוחד ללשון הרע. הפוסט החדש עונה על השאלה האם צריך לומר לְשון הרע או שמא אולי לָשון הרע? לפי האקדמיה, שתי הצורות תקינות, ושתיהן מתועדות במסורות של לשון חז"ל.
"לָשון הרע" מעיד על צירוף של שם עצם ותוארו
לפי האקדמיה, מותר להגיד לָשון הרע מכיוון שהניקוד "לָשון הרע" מעיד על צירוף של שם עצם ותוארו. בדרך כלל גם השם וגם התואר מיודעים, אבל יש גם צירופים שבהם רק שם התואר מיודע – כמו "יום השישי", "לולב הגזול', "אב הרחמן".
"לְשון הרע" כצירוף סמיכות
אך, האקדמיה מוסיפה כי אפשרי לומר גם לְשון הרע. בגלל שבמסורת ההגייה הזאת, לשון הרע נתפס כצירוף סמיכות – כמו "בית ספר" או "פְּקיד שומה". במקרה של צירוף סמיכות – הצורה "לְשון" משמשת כצורת הנסמך של המילה "רע", ובהתאם לכללי הדקדוק היא תשנה את צורתה ותקבל שווא בלמ"ד.
אם לשון היא נקבה, עולה השאלה למה לשון הרע? האקדמיה מסבירה כי המילה לשון מגיעה ממשמעות איבר הטעם בפה – מינה הדקדוקי נקבה. אולם המילה לשון במשמעות של ביטוי או דרך הבעה ("פנה אליו בזה הלשון") – היא גם זכר וגם נקבה. על כן אין פסול בהתייחסות לצירוף "לָשון הרע" כצורת זכר, וכך אף מקובל הלכה למעשה.