האזינו "החייל נלחם לא רק בחמאס, אלא גם מול השדים שלו עצמו"

ליאור וואזנר, שלא שירת כלוחם, מצא את עצמו יחד עם צוות סדיר של סיירת גבעתי. אחרי שנפצע ועזב את הצוות הוא עיבד את החוויה המטלטלת: "אחרי המלחמה אתה תדע עוד לדבר, אתה תראה גם זה עובר, בסוף הפחד ישתחרר"

אביחי ישראל אביחי ישראל, חדשות כיפה 13/05/24 12:45 ה באייר התשפד

"החייל נלחם לא רק בחמאס, אלא גם מול השדים שלו עצמו"
ליאור וואזנר, צילום: באדיבות המצולם

המלחמה תפסה את ליאור וואזנר בביתו, יחד עם חבר תושב נתיבות אותו ליווה למחרת לביתו. ליאור לא שירת כלוחם, אבל כבר בימים הראשונים עשה מאמץ להתגייס למילואים. הוא שירת כמדריך רק"מ (רכב קרבי משוריין) בהנדסה קרבית ויש לו רישיון על נגמ"ש. את החוויה שעבר בחודשיים בהם שירת במילואים הוא עיבד לשיר חדש ומטלטל על החזרה לחיים, "אחרי מלחמה", ובשיחה עם "חדשות כיפה" הוא משתף על החוויה והשיר החדש.

האזינו לשיר "אחרי מלחמה":

"פחדתי רצח, אם להגיד את האמת"

"לא חשבתי יותר מדי, פשוט שלחתי הודעות לכל מי שאני מכיר כדי להתגייס", הוא מספר. ימים אחרי השבעה באוקטובר הוא עבר הליך גיוס, ומשם הוא מצא את עצמו כנהג של צוות סדיר בסיירת גבעתי שהיו אמורים להיכנס לעזה. "מתל השומר, בשתיים בלילה, העלו אותנו לאוטובוס בלי להגיד לנו כלום. פחדתי רצח, אם להגיד את האמת. באוטובוס הבנתי ממישהי שאני הולך לסיירת גבעתי".

הצוות של ליאור תוכנן להכנס לסבב ב', ובסופו של דבר הם חיכו חודשיים בפלוגה. בחודשיים האלה וואזנר התחבר לחבר'ה. אחד מהחבר'ה בצוות היה סמ"ר רועי וולף ז"ל שנפל בסוף חודש אוקטובר. "הייתי יושב איתו כל לילה והוא היה מכריח אותי לנגן איתו. הייתי מעין מש"ק מוזיקה זמני בפלוגה".

סמ"ר רועי וולף ז"ל

סמ"ר רועי וולף ז"ל | צילום: דובר צה"ל

"עזבתי את הסרט שהתכוונתי לנסות להנות ממנו, ניגשתי אל הפסנתר ואז גיליתי כמה מסתתר בתוכי"

אחרי חודשיים של המתנה, וואזנר פרק את הכתף ובסופו של דבר נפרד מהפלוגה. לפני כשבועיים הוא שיחרר את סינגל הבכורה שלו, "אחרי מלחמה". השורה הראשונה כבר מעלה את שאלה גדולה: "לא יודע איך להנות מסרט, לא מבין איך לשתוק מול השקיעה". איך ממשיכים את החיים תוך כדי שהחברים שלך נלחמים בעזה, איך עוזבים את המציאות שהיית בה בחודשיים האחרונים. בראש ובלב אתה עדיין שם. חשבתי על כל החברים שנלחמו בשדים הנפשיים שלהם".

"מה שניסיתי לעשות בשיר זה להראות שהחייל לא רק נלחם בחמאס, אלא גם מול השדים שלו עצמו. בחוץ זה סיירת ויש וואסח, אבל בחדרי חדרים אנשים חושבים על עצמם, על חברים שלהם, מפחדים", הוא אומר. "עזבתי את הסרט שהתכוונתי לנסות להנות ממנו, ניגשתי אל הפסנתר ואז גיליתי כמה מסתתר בתוכי, כמה יש לי לעבד".

בשיר מעלה וואזנר את כל השאלות. "בשביל מה אני עובר את כל זה, לא מבין אולי הוזה", הוא כותב. הזמן שהמוות היה קרוב אליו נתן לו להעריך את הדברים הקטנים של החיים. החודשיים בתוך הצוות נתנו לו להעריך מחדש את כוחו של חבר קרוב. "עוד נדע לדבר, אתה תראה גם זה עובר", הוא שר, "בסוף הפחד ישתחרר, אתה צריך עכשיו חבר".

אחרי מלחמה

לא יודע איך להנות מסרט, לא מבין איך לשתוק מול השקיעה
זאת תהיה הזדמנות נהדרת, במיוחד אחרי המלחמה

בשביל מה אני עובר את כל זה
לא מבין אולי הוזה
בשביל מה אני עובר את כל זה
לא מבין

בשביל מה
אחרי המלחמה
עוד נדע לדבר, אתה תראה גם זה עובר
בסוף הפחד ישתחרר

בשביל מה
אחרי המלחמה
עוד נדע לדבר, גם על זה נתגבר
אתה צריך עכשיו חבר

לא יודע איך לענות לגברת שבכתה לי על הבגדים
איך אני מסביר את הסרט שעובר לנו בתוך הוורידים
ומה אתך שם בעומק שהולך להלחם מול השדים
מנסה לתפוס איזה עומק להוציא משם פיסת חיים

בשביל מה אנו עוברים את כל זה
לא מבין אולי הוזה
בשביל מה אנו עוברים את כל זה
לא מבין

בשביל מה
אחרי המלחמה אתה תדע עוד לדבר
אתה תראה גם זה עובר
בסוף הפחד ישתחרר

בשביל מה
אחרי המלחמה
עוד נדע לדבר
גם על זה נתגבר
אתה צריך עכשיו חבר