עדינה משה בת ה-72 נחטפה לעזה ב-7 לאוקטובר מביתה בקיבוץ ניר עוז, לאחר שהמחבלים רצחו את בעלה סעיד משה. בסוף השבוע האחרון היא שוחררה מהשבי לאחר שבעה שבועות בעזה. רויטל משה־מילס, אחייניתה של עדינה, סיפרה על תחושותיה בראיון לרדיו 103FM בעקבות הבשורה המשמחת לצד הכאב הגדול.
אין תחושה של יום ולילה
"הם במצב יציב, אולי פיזית קצת רואים שהם מאוד ירדו במשקל, הם הוחזקו בתנאים קשים, הם עברו טראומה. הם חשבו שתוך 4-3 ימים הם ישוחררו. זה הרגיש להם המון זמן, גם אין תחושה של יום ולילה כשאתה נמצא בחושך. הם צריכים זמן להתאושש. הם לא יודעים על כל ההרס והחורבן, כל מה שאנחנו עברנו וראינו ב־7 באוקטובר", אמרה.
אנשים עם חוסן נפשי
לגבי התיעוד בו נראתה עוברת לצלב האדום ומזיזה את היד למחבל חמאס, אמרה אחייניתה כי "ראיתי אותה כחושה ומבוהלת וחשבתי שאולי הם חושבים שמוציאים אותם להורג. היא נראתה ממש מבועתת אבל אבל אז ראיתי את התנועה הזאת ואמרתי 'זאת עדינה, היא בסדר'. הרוח שלה הייתה. אני בטוחה שהיא החזיקה את עצמה ושהיא שרדה את זה בשביל כל האחרים, רואים על כולם שם שאלה אנשים חסונים, עם חוסן נפשי גבוה". בהמשך שיתפה בתחושות של דודתה במהלך השבי: "הם לא ידעו כמה ימים עברו. זה הרגיש להם המון זמן. היא אפילו שאלה 'למה זה לקח כל כך הרבה זמן?'".
היא ירדה המון במשקל
כשהיא נחטפה היא ידעה שבעלה נרצח?
"כן. הוא נפצע, היא טיפלה בו. הם הצליחו לפרוץ את החלון, שלפו אותה החוצה ואז היא שמעה שתי יריות והבינה את זה. באותו זמן היא הייתה במוד של ההישרדות ועכשיו האבל מתחיל. גם שלנו. עכשיו כשהיא פה, מחכה התמודדות קשה".
אוכל היה?
"ראינו כולם, היא ירדה המון במשקל. רואים שהיא כחושה. לא היה להם הרבה אוכל. ממש לא".
היה ממד זמן כלשהו?
"לא. תחושת הימים הלכה לאיבוד".
האם סיפרו לה הכול?
"ההנחיות הן לספר בהדרגה, מה ששואלים, אז עונים. בימים הקרובים היא תדע את הכול. זה כזה חורבן גדול שם. אין קיבוץ, הבית שלהם שרוף לגמרי. הבית שלה שרוף לגמרי. נכנסנו לשם אחרי גילוי המצבה, ניסינו לקחת כמה דברים מהבית, לא היה מה לקחת. בחצר היו כל מיני דברים תלויים, צלחות או מצקת תלויה על הקיר, אז לקחנו משם. זה כל מה שלקחנו, מבית שלם, מחיים שלמים, כמה דברים שרופים שהיו תלויים בחצר".