הרבנות הצבאית הראשית יצאה ביוזמה לפיה כל בני ישיבות ההסדר שנמצאים בתקופת השל"ת יגוייסו לטובת הכשרת מטבחי צה"ל ועריכת סדרי פסח. כמדומני שזו אחת ההחלטות החשובות בתולדות ישיבות ההסדר ובתולדות הרבנות הצבאית.
כך כותב רבינו הגדול הרמב"ם בחתימת הלכות שמיטה ויובל (יג, יב-יג):
"ולמה לא זכה לוי בנחלת ארץ ישראל ובביזתה עם אחיו? מפני שהובדל לעבוד את ה, לשרתו, ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים, שנאמר יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל. לפיכך הובדלו מדרכי העולם - לא עורכין מלחמה כשאר ישראל... אלא הם חיל השם, שנאמר "ברך ה חילו", והוא ברוך הוא זוכה להם שנאמר אני חלקך ונחלתך.
ולא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני ה לשרתו, ולעובדו לדעה את ה והלך ישר כמו שעשהו הא-להים, ופרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם, הרי זה נתקדש קדש קדשים, ויהיה ה חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים...".
עולם הישיבות הציוני-דתי הכריע, כהלכה, שהפשט הנכון בדברי הרמב"ם איננו שהלויים, או לחילופין מי שבוחר בחיי לוייה, פטורים מחובות ציבוריות של שירות צבאי. ההיפך הוא הנכון. הם חיל ה, עליהם מוטלת חובה ראשית. יתר על כן, המדקדק בלשונו של הרמב"ם ימצא שלא כתב שהם אינם עורכים מלחמה, כי אם שאינם עורכים מלחמה כשאר ישראל. וזאת מדוע? כי להם משימות אחרות.
חשוב שכל בני הישיבות יידעו לאחוז בנשק, וחשוב שייטלו חלק במלחמות ישראל ובשמירה השוטפת על הגנתה. אולם, חשוב גם שיוכלו לייחד עצמם כמאגר הכח הרוחני של האומה, ולשם כך הם זקוקים לזמן, הרבה זמן. זמן ללמוד, להתעצם, וגם להתאוורר. אבל, בואו נודה על האמת, היום בישיבות לא חסר זמן. בעולם הישיבות מקובל שיש שלושה פרקי "בין הזמנים", באורך של שבועיים עד שלושה וחצי שבועות. כלומר, בישיבות לומדים לכל היותר עשרה חודשים בשנה, בלא להביא בחשבון את היציאות לשבתות ולצרכים אחרים. חיילי צה"ל אינם משרתים תשעה חודשים וחצי בשנה. הם משרתים את כל השנה כולה. כתלמיד לשעבר, וכר"מ לשעבר בישיבת הסדר אני מעיד שהזמן הזה מוגזם, ולא נחוץ ברובו. המתח הלימודי אצל הרוב המוחלט של התלמידים איננו כה קשה, ויש מקום לקצרו באופן משמעותי.
כעת, בא צה"ל ביוזמה מופלאה, ומצפה שבני הישיבות יממשו את ייעודם הצבאי האמיתי! הם הרי אינם עורכים מלחמה כשאר ישראל, כי שירותם קצר יותר, וזאת בשל הצורך להתעצם רוחנית. אולם, הסכיתו ללשון רבינו, מהי מטרתם המרכזית של בני לוי? איזה פסוק מביא הרמב"ם בכדי לחדד את תפקידם? "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל"! תפקידם של בני הישיבות הוא להורות את תורת ה ברבים! זוהי תכלית הלימוד של בני לוי, ושיא עבודתם הרוחנית.
בעיה אחת יש ביוזמת הצבא, והיא שהיא היתה צריכה להיות יוזמת הישיבות. ניתנת פה הזדמנות משמעותית להוביל מהלך רוחני שאחריתו מי ישורנו?! יתאגדו הבחורים בקבוצות של חמישה-ששה, ייקחו בסיסים משמעותיים, יתכוננו היטב עם עצמם ועם רבותיהם, ויפיחו רוח של קדושה בליל הסדר בכלל חיילי צה"ל. לפי חשבון ראשוני שלי מדובר לפחות במאה וחמישים בסיסים שבהם ייערך סדר פסח כהלכתו, בדיבוק חברים, מתוך עוצמה של בן ישיבה שאיננו נמצא בשירות פעיל, ולכן היה לו כח רוחני להתכונן ולהערך. הבחורים יגיעו עם רעננות אזרחית, ועם הרבה רצון טוב. יתייצבו חיילינו על מדי צה"ל, מדי א מפוארים (לענ"ד היה ראוי שבכל ליל סדר נסב עם מדי צה"ל, האם יש לך סממן של מלכות גדול מזה?!) ובגאווה גדולה של קדושה, ובתחושת חירות עמוקה ירוממו את ליל הסדר של אלפי חיילים, המותשים מעבודתם השוחקת, ועצובים על שנמנע מהם מלחגוג בבתיהם.
מילה אחרונה לסיום: תרומתם של בחורי הישיבות לשירות הפעיל גדולה, אך אינני חושב שהיא גדולה מעבר לערכם המספרי של החיילים; אולי קצת יותר מכך. אבל, התרומה שיש לחייל במדים העורך את הסדר עם חבריו לנשק, אך מביא אותם לשיא של קדושה, לחייל שמאפשר לבסיסים שלמים לאכול אוכל כשר בלילה הקדוש הזה - לא תסולא בפז.
אין לפזול ימינה ושמאלה, ולהתאונן על הישיבות הליטאיות, החסידיות והספרדיות. תורתינו אינה מגזרית. תורתינו היא כלל ישראלית. מי שבחר בבדלנות ובפלגנות, יתבשם בליל הסדר בביתו, מתוך מחשבה על קדושה מרוממת שהוא אפוף בה. מילא. אתם, יקיריי, תזכו בקדושה אמיתית, כלל ישראלית.
צריך לקחת את היוזמה הזו בשתי ידיים, ולבקש מצה"ל להחיל אותה גם על חגי ישראל ומועדיו האחרים: שבועות ("תיקונים" בכל בסיסי צה"ל, בהם ידונו בנושאי התורה והיהדות באווירה פתוחה הם דבר של מה בכך?), סוכות, יום הכפורים, ראש השנה, חנוכה ואפילו - פורים! זה אולי לא נעים, זה אולי קצת שוחק, אבל רבותיי! התגייסתם ל"חיל ה "! אנא, הגדילו ראש!