המשפט "כדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק" מופיע מספר פעמים בתלמוד, עשרות פעמים בהלכה, אלפי פעמים בגוגל. הוא רשום על כל שלט במירון, מעטר כל מודעה על נסיעה למירון בל"ג בעומר ומתנוסס בכל פרסומת לח"י רוטל משקה. הוא התחיל כנימוק הלכתי, אבל הפך לסיסמה, שגם המדור הרשה לעצמו להשתמש בה בשבוע שעבר. אי לכך, לא ברורה למדור התגובה שהופיעה מתחתיו, אשר קישרה את המשפט הנ"ל לשולי רנד. עם כל הכבוד לשולי רנד (ויש כבוד - סוף סוף עוד שיר לל"ג בעומר חוץ מ"בר יוחאי" וכמה שירים מהגן), כבר כמעט 2,000 שנה שעם ישראל סומך על רבי שמעון בשעות הדחק.
מתחשק לעשות ניסיון, ולבדוק מה יקרה אם נשתמש במילה "איכה" - האם האסוציאציה תהיה פרשת בראשית או שיר שנכתב הרבה אחריה.
שיציק להם
מאות נהגים מצאו את עצמם תקועים השבוע בפקקים בירושלים, בשל כל מיני עיכובים בתנועה, לרגל בואו של בנדיקטוס ה-16 לעיר הקודש. וטוב שכך. שיציק להם קצת, לנהגים. שיכאב להם. שיטריד אותם כל הכבוד המוגזם הזה כלפי האפיפיור. בלי קשר ליחס שלו לשואה (גם אם היה לו איזשהו רקע אנטישמי, מאז הוא בטח כבר נתן 50 דולר לכומר וכיפר על כל חטאי העבר), בלי קשר לתוכנם של הנאומים - ממילא הם גורמים לך להרדם משעמום באמצע (בנדיקטוס השישה עשר הוא תמיד הבנדיקטוס שאיתו אני נרדם). עצם ההילה המיותרת שנוצרה סביב בן-אדם שאינו מצדיק הילה כזאת, אמורה לעצבן אותנו. עד שיצא עשן לבן מהאוזניים.
 |
|
שיסבלו (צילום: specialkrb-cc-by)
|
פרוייקט השו"ת
בשעה טובה ומוצלחת יצא הכרך האחרון בסדרת "עם הספר". הכרך האחרון, ואולי אחד החשובים בסדרה, הוא "ספרות השו"ת". חלק גדול מהכרכים הקודמים נתפס אצלנו כספרים "לחילונים". לנו יש הרי תנ"ך בבית, תלמוד בבלי, רמב"ם ושולחן ערוך. "הם" אלה שצריכים להוסיף אותם לארון שלהם. אבל את ספרות השו"ת גם לרבים מאיתנו אין בבית. אולי במחשב, בתקליטור של בר-אילן. אז נכון שזה רק ספר אחד, שמכיל טיפת מים מתוך אוקיינוס אדיר של תשובות, אבל אם הוא ישב על המדפים של כולנו, ולו כדי להזכיר לנו שתשובות אמורות להיות דבר הרבה יותר רציני מהודעות sms - דיינו.
רק לא ברור למה מערכת "עם הספר" החליטה שהספק יתמקד דווקא בנושא הגיור, כשאחד ממאפייניה של ספרות השו"ת הוא דווקא מגוון הנושאים האינסופי שמקופל בתוכה. אפשר לנחש שנושא הגיור נבחר כי הוא אקטואלי, אבל אם זו אכן הסיבה, אז מי יודע כמה זמן הוא ישאר אקטואלי? מי יודע אם לא יהיה נושא יותר אקטואלי עוד כמה שנים? ספרים אמורים לצאת לאור בראייה לדורות. אחרי הכל, עם הספר הוא גם עם הנצח.
בעוז קדימה
במסגרת שכוייח השבוע: בני עקיבא חגגה בל"ג בעומר האחרון 80 שנה להיווסדה, אבל האמת היא שזה לא כ"כ מדוייק. כלומר, זה באמת 80 שנה (וכמה חודשים, לחובבי הדיוקים ההיסטוריים), אבל בנ"ע לא באמת חגגה. חלק מהמדריכים היו טרודים במאמצים להפיק כמה שיותר תועלת מהמדורות, חלקם כבר התחילו לחשוב על השבת הבאה, ומה עושים עם החניך שמעשן ועם החניכה שמידרדרת, חברי הגרעינים היו באמצע ניסיונות לשקם את המועדונית שנמצאת בקשיים, הרכזים כבר התחילו לשבור את הראש על הסמינריונים של עוד חודשיים והמחנות של עוד שלושה חודשים, לקומונריות ממילא כבר מזמן אין זמן לחגוג שום דבר. אה, ויש גם מתכונת בהיסטוריה ביום ראשון. בקיצור, חוץ מכמה אנשים שזכרו שזה היום שבו התנועה חוגגת רשמית יומולדת 80, הרוב כנראה לא ממש שמו לב לזה. הם עסוקים מדי.
אז לפחות פעם ב-80 שנה, מן הראוי לעשות הפסקה עם האמירות הציניות והקטנוניות, ולהגיד להם שכוייח.
 |
|
אין חגיגה בלי עוגה (צילום: אבישי אדלר)
|
ותהייה קטנה לסיום
מכון חדש ללימודים לפסיכומטרי בשם "חכימא", מציע מסלול לימודים כשר למהדרין, כולל כיתות נפרדות וספרי לימוד בהכשר רבנים. מילא כיתות נפרדות, אבל מה כבר דורש הכשר בספרי לימוד לפסיכומטרי? שלא תהיינה מילים לועזיות בין המילים שצריך לדעת את פירושן? שהפתרונות במתמטיקה לא יצאו בגימטריא "חטא"? האם בתרגילי הלוגיקה תופיע השאלה "אם דתיים מקפידים על כשרות, וכשרות עולה הרבה כסף, ולהרבה דתיים יש כסף - אז (א) תמיד אפשר לעשות כסף על דתיים בגלל כשרות, (ב) כשרות על כל דבר זאת שטות"?
בברכת "נו, כמה כמה?" "אתמול נגמר 2-1". 06:28:00