פרשיות השבוע

אם אחד מקוראינו, הוא במקרה גם אחד מרבבות הצופים המושבעים של "האח הגדול VIP", אז המדור מאחל לך את תנחומיו על כך שהעונה הסתיימה, ויותר לא תהיה כל משמעות לחייך. אבל אל דאגה, ביום רביעי הקרוב, ערב פסח, יתקיימו הרבה גמרים של הרבה אחים גדולים (או יותר נכון - הרבה סיומים של אחים בכורים). חוץ מזה, כיוון שאנחנו עומדים בפתחו של חג הפסח, אז רק שתדע שבמכת בכורות, אף אח גדול לא שרד באף וילה.

עיר עם הפסקה

בשבת הקרובה, כנראה שיגידו בבתי הכנסת בתל אביב את התפילה הזאת, לציון 100 שנה להיווסדה של העיר העברית הראשונה. מדובר בנוסח שחיבר הרב אונטרמן זצ"ל בזמנו לרגל חגיגות ה-50 להולדת העיר, שכנראה לא נעשו בו הרבה שינויים, אע"פ שהשתנו כמה דברים ב-50 השנים האחרונות בתל אביב. למי שהניקיונות לפסח התישו אותו עד כדי כך שאין לו כוח ללחוץ על הקישור, התפילה כוללת הודאה על "שזכינו לעיר תהילה זו, ההולכת ונבנית בידי אחינו ממסד עד הטפחות". ומה השוס בעיר הזאת? "תמיד הומיה מאנשים ומלאה חיים ותנועה, קול תורה נשמע בשעריה והלמות עמלים בחומותיה, צדקה וחסד במוסדותיה ומרכולת רבה בשווקיה". זו פחות או יותר ההודאה. ומה התפילה לעתיד? "הגן על עירנו ותושביה ועל עמך ונחלתך... והחש את הגאולה השלמה..."

גם הדתיים יכולים להצטרף לחגיגה

אז נכון שאנחנו אומרים כל יום תפילות שחוברו לפני בערך 2,000 שנה, אבל אלו תפילות שמראש נתקנו לדורות. התפילה של הרב אונטרמן חוברה לכבוד שנת היובל לתל אביב, ובעיר שנעה ללא הפסקה, תפילה שחוברה במיוחד ליום ההולדת ה-50 לא תתאים ליום ההולדת ה-100. לא שעכשיו אין על מה להודות לקב"ה, להפך: חסרה בנוסח התפילה הזה הודאה על התפתחות התרבות, האמנות, הרוח. נכון שנשמע בה גם קול תורה ותפילה, אבל הוא נשמע גם במקומות אחרים, כרגע לתל אביב יש צדדים חזקים יותר. וכמובן שחסרה גם בקשה כנה ואמיתית לכינונו של צביון יהודי יותר בעיר, אע"פ שעיריית ת"א לא תתלהב לפרסם בקשה כזאת באופן רשמי.

אבל מה זה משנה, ממילא את התפילה הזאת יגידו רק המבוגרים המעטים שנשארו בתל אביב. מתפללי בתי הכנסת ההולכים ומתרוקנים של העיר, הם פחות או יותר אלה שאמרו את אותה התפילה בחגיגות ה-50. 100 שנה לתל אביב, והעיר מתחדשת ללא הרף, רק העולם הדתי שבה נראה בערך כמו לפני חמישים שנה.

קריאת קודש לציבור החרדי

אחים יקרים, רחמנים בני רחמנים, עם כל הכבוד לאברך הצעיר שאין לו כסף להתחתן, ולחולה האנוש שצריך לפרנס את אלמנתו ו-15 יתומים - יש מקרה הרבה יותר קשה, שדורש מכם לפתוח את לבבכם ולסייע בדחיפות. מדובר באדם שנמצא במצוקה כבר כמה שנים, אבל בזמן האחרון היא הלכה וגברה, והשבוע כבר באו מים עד נפש. לבן-אדם הזה קוראים קובי אריאלי. מדובר במצב חמור בו יש חרדי מחמד אחד בכל כלי התקשורת, וכולם רוצים לנצל אותו. הוא נאלץ לנדוד מערוץ לערוץ, כשהשבוע אפילו ערוץ המוזיקה 24 שכר את שירותיו, לרגל השקת האולפן השקוף החדש שלו. ואם לא די בכך שהוא שידר שם כמה שעות טובות (טוב, לא בדיוק "טובות", כי בשלב מסויים הגיעו עשרות יוצרים שמחו על הקיצוץ בהפקות מקור, וניסו להשתלט על האולפן), ב-0:00 הוא כבר קפץ משם לתכניתו הקבועה בגל"צ עד 2:00, ובבוקר שלמחרת הוא כבר התייצב שם שוב להנחיית "המילה האחרונה". אין רגע דל. ככה זה כשאתה החרדי הכמעט-יחיד בטלויזיה, ברדיו ובעיתונות.

אז רבותי, שלומי אמוני ישראל, אנא מכם. אין צורך לפתוח את הכיס, אדרבה, הכיס שלכם רק ירוויח מזה. לשלוח עוד חרדי אחד לטלויזיה, זה הכל. ואי"ה תתברכו מן השמים בכל מילי דמיטב, עוד השנה.

החרדי היחיד שנשאר (צילום: ברי כצנלסון)

גונבים ומוכרים

בלי שום טיפת קנאה, או איבה, או איזשהו שמץ של תחושת יריבות, המדור רוצה להזכיר לכל מי שנכנס לערוצי היהדות של nrg או ynet, שהרעיון למכור חמץ דרך האינטרנט לא נולד אצלם, אלא באתר אחר, שהדפדפן שלכם מציג ברגעים אלה ממש. הוא גם רוצה לציין שלעניות דעתו העצמאית, בלי שום קשר למערכת האתר, לא חכמה להשתמש בפטנטים של אחרים (תחשבו על משהו מקורי אחר. נראה אתכם, למשל, מנקים למישהו את הבית דרך האינטרנט), ומצפונו של מי שעושה זאת אמור לייסר אותו. אלא אם כן הוא מוכר גם את המצפון שלו לגוי.

זה רק כסף

שכוייח השבוע מוענק הפעם למיליארדר לב לבייב. לכאורה, לאדם שיש ברשותו כמה מיליארדי שקלים, אין צורך בעוד שכוייח אחד קטן, אלא שלאחרונה מצב המיליארדים של לבייב לא משהו. משבר כלכלי, אתם יודעים. המדור הציץ השבוע בכמה עיתונים כלכליים, וכרגיל לא הבין כלום, חוץ משני דברים: האחד, שחברת "אפריקה ישראל" בבעלותו של לבייב הפסידה 4.8 מיליארד שקל בשנה הלועזית האחרונה. השני, שלבייב שומר על אופטימיות. קבלו את הציטוט הבא, כותרת מתוך עיתון הטוש הזוהר (TheMarker בלע"ז): "גם אם חמישה טייקונים יפלו, נמשיך לחיות - זה רק כסף". כששואלים במה ניכר איש עסקים ירא שמים, לפעמים אומרים שהמדד הוא כמה צדקה הוא נותן, האם הוא נכשל באיסורי ריבית או מה הוא עושה בשבת עם הקניונים שבבעלותו. מסתבר שיש עוד מדד אחד - איך מתייחס אותו איש עסקים לכסף, וכיצד הוא מגיב בעיתות משבר. אם הוא מסוגל להפסיד 4.8 מיליארד שקל ולהגיד "זה רק כסף", תודו שמגיע לו שכוייח.

ותהייה קטנה לסיום

באמצע ההכנות ליציאת מצרים, צצו פתאום היוונים, שיחקו פעמיים באותו שבוע מול נבחרת ישראל בכדורגל, והפכו את סיכוייה של נבחרתנו להעפיל למונדיאל לקלושים, בערך כמו הסיכויים לזכות בלוטו החדש. אז קודם כל - גיבורים גדולים, נראה אתכם משחקים מול ישראל בחנוכה. שנית - המדור מברך על התוצאה, כי הכדורגל באמת איננו אמור להיות הצד החזק של העם היהודי, ואין לנו באמת מה לעשות במשחקי גביע העולם. השאלה היא, מתי נבין שהעסק הזה לא בשבילנו, ונפרוש בכבוד מהתחרות הזאת? גם כשתהיה ברכת החמה הבאה, עוד 28 שנה, נמשיך לנסות לעלות בפעם השנייה למונדיאל?

בברכת החמה.