אחרי מות
הרבה אצבעות התעקמו בפלפול בתחילת השבוע, עם הידיעה על מותו של טומי לפיד. הרצון להספיד באור חיובי אדם שהיה כל כך שנוי במחלוקת, בדרך של אחרי-מות-קדושים-אמור איננו משימה קלה. רבים התחרו ביניהם והתמחו בחילוקי חילוקים בין יחסו לחרדים ליחסו לדת ובצידוקי "הוא ניצול שואה". סביר להניח שהכל נכון, אולם אין חולק שגם במותו- בהלוויה היהודית אך נטולת מאפיינים דתיים, הוא המשיך להיות לפיד מתסיס ומעורר בשאלת מיהו יהודי ולא במובנה החוקי-הלכתי, אלא כדמות יהודית חילונית שהותירה את רישומה בארץ שנים רבות. אולי בניגוד לבנו יאיר ושאלתו הידועה "מה ישראלי בעיניך", טומי היה במובנים רבים קריקטורה יהודית חילונית, כנראה מהאחרונים שבדור, טרם נהיינו כולנו לישראלים.
ומן הצד האחר, וסליחה על מחשבות הכפירה שלא הצלחתי להימנע מהן - מי שאהוד אולמרט מוריד עליו דמעות, ראוי שייבדק היטב בציציות (ואין חשש שלטומי לפיד היו כאלה).
דמות נוספת שהלכה לעולמה היא הרבנית צפיה גורן, אלמנתו של הרב שלמה גורן. בניגוד לימינו שהשמות נבואה, גאולה וצופיה נפוצים, לפני שמונים ושתיים שנה, אז נולדה הרבנית גורן לאביה הרב הנזיר, שמות כמו צפיה ושמו של אחיה שאר ישוב (הרב שאר ישוב כהן, רבה של חיפה) היו נדירים ביותר.
וכך כתב אביה לרבו, הראי"ה קוק, על רצונו לקרוא לביתו בשם הייחודי: "ארהיב לבוא לפני כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א בדבר שם חדש, שקנן במחשבתי מכבר, לקרוא לבתי צפיה, כדרך הנביאים שהיו הם והילדים אשר נתן להם ד לאותות ומופתים בישראל, להעמק שאלה או הגבה למעלה, לצפיה לישועה". הרב קוק, כמובן, השיב בחיוב על השם.
קדושים אמור
כמדומני שכמעט ואין ספק שהשסע המשמעותי ביותר כיום בתוך החברה הישראלית איננו זה הדתי-חילוני ההולך ומתעמעם, אלא דווקא השסע הדתי-חרדי: בתכיפות רבה והולכת צצות פרשיות חדשות המעמיקות את התהום. דווקא בימי ספירת העומר וחג השבועות שבקיצם, החג שבגירסה החילונית שלו הוא אולי הרחוק ביותר מזו הדתית, מתגלה המתח בתוך עולם לומדי התורה פנימה.
בעקבות פרשיות ביטולי הגיור התקיימו השבוע שני כנסי מחאה. הראשון, כנס תמיכה במתגיירים עצמם שערך משרד הקליטה והשתתפו בו כאלף וחמש מאות מתגיירים, שליש מתוכם חיילי צה"ל. כנס שני שנערך השבוע בישיבת "אור עציון" עם רבים מרבני הציונות הדתית, מחה נחרצות על הפגיעה ברב חיים דרוקמן, כראש מערך הגיור.
|
|
|
מחולל סערות
|
ועוד פרשיה להכעיס אחת, שבוערת יותר בקרב בציבור החרדי מאשר הציוני דתי: פרשת הצטרפות הרב רונצקי, הרב הראשי לצה"ל, לנסיעה מבצעית בשבת. בעלון שבת בשבתו שיתפרסם השבת, יופיע מאמרו של הרב רא"ם הכהן, ראש ישיבת עתניאל, בו הוא מנמק מתוך טיעונים הלכתיים להיתר שנהג בו הרב רונצקי. מצאו איזו דקה לעלעל שם.
צל"ש (1) לארגון "שומרה לסביבה טובה", ארגון חרדי הפועל למען איכות הסביבה שיקבל הערב (חמישי) פרס למצטיינים בשמירה על ניקיון הסביבה מטעם ארגון "חיים וסביבה".
בחוקותי
צל"ש (2) לעיריית פ"ת, שכהרגלה בקודש דואגת ששלטי חוצות לא ראויים לא יפורסמו בתחומה, ודאגה לכיסוי הולם וברור לשלטי חברת האופנה "קסידי".
וקטנה לשבוע הספר העברי שהולך ונגמר לטובת לימוד תורה המוני בליל שבועות: תקראו את "אינה דדה" של המשורר יעקב ביטון. כיף ממש, בייחוד מאחד כזה שהולך עם ציציות אבל בלי כיפה. וגם את ספר הסיפורונים הדנדש של אורי אלון, "המופע הנסתר", שאמנם טרם הספיקותי, אבל נקרא מבטיח.
שבת - והופה לחג השבועות - שלום לכולם.