לקראת שנת השמיטה. לפני מספר שנים החלה המדינה לאכוף את החוק המחייב יזמים וקבלנים הבאים לסלול כביש או לבנות פרויקט במקום שיש בו עצים בעלי ערך, להעתיקם למקום אחר. לפני מספר חודשים, פנו ממשרד החקלאות אל "מכון התורה והארץ" בבקשה למציאת פתרון הלכתי שיאפשר העתקת עצים ללא חשש מאיסור נטיעתם בשנת השמיטה.
אגרונום המכון, מוטי שומרון ורבני 'מכון התורה והארץ', ישבו על המדוכה ופיתחו שיטה שתאפשר לעקור את העצים ולהעתיקם למיקומם החדש בשנת השמיטה בהיתר, כאשר העץ נעקר יחד עם האדמה שסביבו. "חיפשנו פתרון שיאפשר העתקה של עצים, המאפשר את הנחת העץ במקום החדש אך ללא מתן אפשרות לעץ להשריש את עצמו באדמה. לולא השיטה אותה פיתחנו, קבלנים רבים היו נאלצים לעבור על איסור נטיעת עצים בשמיטה או להשתמש בהיתר המכירה", אמר שומרון והוסיף כי, "המכון השקיע בנושא ואנחנו שמחים שהצלחנו להגיע לפתרון הלכתי ראוי וחשוב לציין כי הוא אינו מייקר את ההליך".
יש לציין כי המכון העביר אל משרד החקלאות ואל פקיד היערות הראשי, ישראל גלון את ההנחיות ולקראת תחילת השנה הבאה כל היזמים והקבלנים יחויבו לבצע לפעול לפיהן.
בימים אלה יוצא אל הפועל, מבצע מורכב שתכליתו הצלת עצים עתיקים שניטעו כבר בימי השלטון העותמעני לאורך התוואי המתוכנן של רכבת העמק וכבישי הגישה אליו. מדובר במבצע משותף של קק"ל וחברת נתיבי ישראל המבצע כולל הנפה והעתקה של כ-20 עצים ותיקים - בני כ-200 שנה - באמצעות מנופים גדולים, זאת במקביל לעבודה שהחלה בסלילת המשך לכביש שש צפונה והיזמים שנועצו במכון הודיעו כי ייעזרו בשיטה זו בשנת השמיטה.
בנוסף לכך, אומר ראש המכון, הרב יהודה עמיחי כי, "אחת השאלות ההלכתיות העולות בזמן העתקת עץ פרי, היא סוגיית מניין שנות ערלה לאחר העתקה. באלו תנאים יש למנות ובאלו תנאים אין צורך למנות לעץ שנות ערלה מחדש". איסור ערלה מתייחס לשנים הראשונות שלאחר נטיעת העץ. "נשאלת השאלה האם מונים את השנים מהפעם הראשונה שבה העץ נשתל או שאולי, בכל פעם בכל פעם שהעץ יעבור יצטרכו לספור מחדש". על כך אומר הרב עמיחי כי במידה ויועתקו עצי פרי במהלך שנת השמיטה שנות העורלה יחושבו מחדש למרות שגוש האדמה אליו היה העץ מחובר במקומו הקודם מועבר יחד איתו.