עולי אתיופיה טוענים: מתייחסים ליהדותנו בספק

"קליטתם הכושלת של יהודי אתיופיה בישראל מהבחינה הרוחנית היא תאונה של ההיסטוריה", טוען הרב ד"ר שרון שלום, חבר בית הלל ורב הקהילה האשכנזית 'קדושי ישראל' בקרית גת במסגרת כנס של ארגון רבני ורבניות בית הלל שעסק במקומה של המסורת האתיופית ביהדות בת זמננו.

לדבריו, "מדובר בשתי שיטות הלכתיות שונות שאינן זהות מלכתחילה, אך ניתן למצוא את הגישור ביניהם בכלים הלכתיים”. הרב שרון הוסיף לטעון ש"לעולם היהודי האתיופי יש רבות לתרום לעולם ההלכה והתורה”.

במסגרת הכנס נפגשו רבני ורבניות הארגון עם קייסים (מנהיגים רוחניים של הקהילה האתיופית), כדי לשמוע ולהקשיב לקושי של המסורת האתיופית ההלכתית להתקבל בממסד הדתי.

הרב ראובן יאסו שעוסק בגיור בקרב יוצאי אתיופיה מעל ל- 20 שנה, תיאר את הקשיים הרבנים שעברו יהודי אתיופיה בסוגיית ההכרה ביהדותם ע"י הממסד בישראל. לטענתו "למרות שכלפי חוץ מצהירים שרוב יוצאי אתיופיה הינם יהודים - בפועל מתייחסים ליהדותם בספק”. הוא אומר. לדבריו, "יש צורך להעביר החלטה אמיצה ע"י הממסד הרבני שתשים סוף לוויכוח ההלכתי-משפטי ותכיר ביוצאי אתיופיה כיהודים לכל דבר”.

(צילום: יובל בן יהודה)

הרב יואל בן נון, שהשתתף אף הוא בכנס, סיפר על ממצאים ארכיאולוגיים שנמצאו בהר עיבל ועל הקשר שלהם למסורת האתיופית. לדבריו, "מעבר לדיון המשפטי - הלכתי, חשוב להעצים את לימוד המסורת של הקהילה בקרב בני הישיבות והנוער ויש צורך בהקמת בתי מדרש שבהם ילמדו את המסורת העתיקה של קהילת ביתא ישראל. בנוסף, הדגיש את החשיבות בשמיעת עדויות של זקני העדה ובתיעוד הדברים. הרב בן נון סיפר כי במהלך מבצע שלמה שוחח בטלפון עם אהוד ברק, הרמטכ"ל דאז, וביקש ממנו שלא ישאיר אף אחד מאנשי הקהילה באתיופיה.

בהמשך הערב נערך פאנל בנושא מקומם של הקייסים בתוך הקהילה. הקייס סמאי אליאס הסביר כי תפקידו של הקייס לשמש כ-"מטריה" של הקהילה ולחבר בין זקני העדה לבני הנוער. לדבריו, "הקושי טמון ברצונם של הצעירים להשתלב בחברה הישראלית, אך מנגד לא לשכוח את מסורת אבותיהם ומהיכן הגיעו לישראל".

הקייס אפרים לווי התייחס לאתגרים העומדים בפני הקייסים. לדבריו, "ישנו משבר זהות בקרב בני הנוער האתיופים. הם מאמצים את תרבות ההיפ הופ והרגאיי אשר הגיעה מאמריקה ומאבדים את הזהות והשייכות למסורת העתיקה”. בנקודה זו מנסים הקייסים לחבר את הצעירים למסורת העתיקה, לנהל שיח פתוח ולשנות במעט את השקפת עולמם. הקייס לווי ביקר את מערכת החינוך שלטענתו אינה רואה צורך ללמד את בני הנוער בבתי הספר על המסורת והמנהגים של יהדות אתיופיה. מהיכן הגיעו לישראל ומה קרה להם בדרך.

"ישנו צורך לתקן עיוות מוסרי שנוצר ברבות השנים כלפי קהילת יוצאי אתיופיה, ותחילתו של התיקון הוא בהקשבה ושיח משותף”. אומר הרב רונן נויבירט, ראש ארגון בית הלל שבירך על הדברים שנאמרו. "ברמה ההלכתית עומדים אתגרים לא פשוטים וכדי שהקהילה תוכל להשתלב בשאר קהילות ישראל יהיה על הקייסים לקבל מספר יסודות ממסורת הפסיקה על פי השולחן ערוך, מתוך שיח ולימוד משותף אשר הם מפתח לגשר על הפערים. בפני בית בית הלל עומד אתגר שלא צריך להירתע ממנו. עלינו לסייע לקהילת יוצאי אתיופיה בהשתלבות בקהילה הישראלית ולנסות למצוא יחדיו פתרונות יצירתיים אשר יעלו בקנה אחד עם ההלכה ובד בבד לא יפגעו במסורת הפסיקה של העדה".