מערכת בתי הדין הרבניים בישראל - זה לא מעניין אותנו?

"הציונות הדתית, שמה לה למטרה להיות מעורבת בכל תחומי העשייה במדינת ישראל. בכלכלה, בחברה, בצבא, בתעשיה, במדע ובמשפט... אך מכל התחומים שבהם מזלזלת הציונות הדתית לגווניה ודשה בעקביה - והם רבים, דומה שהכבוד המפוקפק לעמוד בראש הרשימה, ניתן למערכת בתי הדין הרבניים..." - למי אכפת ?

חדשות כיפה עו''ד אריאל מלאכי 19/12/02 00:00 יד בטבת התשסג



הציונות הדתית, שמה לה למטרה להיות מעורבת בכל תחומי העשייה במדינת ישראל. בכלכלה, בחברה, בצבא, בתעשיה, במדע ובמשפט. יש בינינו כלכלנים ובנקאים, אדריכלים ומהנדסים, מדענים ורופאים, אנשי עסקים ואנשי היי-טק, קצינים וחיילים זוטרים ובכירים, עורכי דין ושופטים, ובתקופה האחרונה - אנו רואים יותר ויותר גם אנשי ונשות תקשורת, שהכיפה מבצבצת מאחורי ראשם ללא בושה. גם בספורט קיבלנו זריקת עידוד בדמות "מיקל ג'ורדן היהודי", שבא אלינו מארצות הברית של אמריקה ישירות לגבעת שמואל, להרים את קרן היהדות ולהרביץ יחדיו תורה, סלי שלוש ונקודות מחצי מרחק.

הוגי הציונות הדתית ובעלי-חזונה, לימדו אותנו כי חשוב שנהיה "ראש החץ" ו"עמוד האש ההולך לפני המחנה". הם דיברו איתנו על "משימות" ו"יעדים". הם חינכו אותנו לממלכתיות ולתורה ועבודה. הם הקנו לנו תורה עם דרך ארץ. ספרא וסייפא. הם ביקשו להם חזון של מדינה יהודית- דמוקרטית באמת, לא חזון המתעוות בהתמדה אין קץ על ידי בית המשפט העליון והמוביל בלי ספק למדינת "כל אזרחיה".

אך מכל התחומים שבהם מזלזלת הציונות הדתית לגווניה ודשה בעקביה - והם רבים, דומה שהכבוד המפוקפק לעמוד בראש הרשימה, ניתן למערכת בתי הדין הרבניים במדינת ישראל. חז"ל כבר אמרו, אמנם בהקשר אחר לחלוטין: "הפקר בית דין הפקר". אך כנראה נזרקה בהם נבואה לדורות: כי אין הפקר גדול יותר בימינו, מההפקר שמפקירה הציונות הדתית את בתי הדין הרבניים, והפקר נעשה בית הדין. הפקר גדול.

יותר מכל דבר אחר, חוסר המודעות למערכת בתי הדין, והאדישות של הציונות הדתית לתפקידה המכריע, הוא האויב הגדול של המערכת. מי מאיתנו יודע כי דיינים בבתי דין רבניים מתמנים בלא תקופת התמחות כלשהי? מי מאתנו יודע כי לדיינים בבתי הדין הרבניים אין הבנה בסיסית במשפט המדינה - אשר הוא זה שמקנה להם את כוחם וסמכותם? מי מאתנו יודע כי ידיים פוליטיות רבות בוחשות במינוי הדיינים, הרבה יותר מאשר במינוי שופטים, למשל? מי מאתנו יודע כיצד בכלל מתמנה דיין ומה הוא לומד? מי מאתנו יודע על סדרי ניהול משפט לא תקינים, הננקטים דבר יום ביומו על ידי דיינים רבים? מי מאתנו יודע על שעות עבודה מצומצמות ביותר, בלי כל פרופורציה למשכורות הגבוהות? מי מאתנו יודע על מנהל מצוין של מערכת בתי הדין - שידיו כבולות בשל אילוצים פוליטיים קשיי תקציב ושגיונות של דיינים שונים? והכי חשוב - למי מאיתנו אכפת?

דומה, כי רק סביבתם הקרובה של בעלי המקצוע - עורכי הדין והטוענים הרבניים - שהיא הפורקן לכל מראות יומם הקשים של בעלי המקצוע, מגלה טפח מפניה הלא מחמיאים של היהדות העכשווית, הבאה לידי ביטוי במערכת בתי הדין הרבניים. הם יודעים. הם, והזוגות המתגרשים, הנאלצים לעבור מסע תלאות בשערי בית הדין. מסע שבדרך כלל הופך להיות מאוס הרבה יותר, גם בשל עורכי דין ממולחים, המבקשים, ולעתים בצדק, את טובת לקוחותיהם, ולפיכך מנצלים עד תום את כל נקודות התורפה שבהתדיינות בבתי הדין הרבניים, על חשבונה של המערכת, ועל חשבון תדמיתה בעיני הציבור.

למרות הכל, הציונות הדתית אינה נלחמת על בדיקת אופן מינוי הדיינים והכשרתם, אינה דואגת לפיקוח נאות על התנהגותם ועל סדרי עבודתם, אינה דואגת לשיפור השירות ולהסברת עמדות ההלכה בנושאי נישואין וגירושין לציבור הישראלי, ובכלל עושה רושם כאילו כל התחום הזה אינו מעניינה, ואין הוא ראוי דיו כדי שתטפל בו.

הציבור הישראלי, מואס יותר ויותר בכל "בתי הדין האלה", ולציונות הדתית לא אכפת.

הציונות הדתית רוצה לפרוץ קדימה ולעמוד "בראש המחנה", אך היא מתעלמת מהחצר האחורית שלה. חלקת האל הקטנה שהמחוקק בחר להותיר בידי "הדתיים": "ענייני נישואין וגירושין", נותרה עזובה ומוזנחת. והמחוקק והשופט לא שוקטים על השמרים. מה שלא עושה הציונות הדתית בביקורת בונה ומקיימת, עושים הם בביקורת מחריבה ומהרסת. מזה שנים, לאור התנהלות בבתי הדין הרבניים, נוגסים בתי המשפט במעמד בתי הדין ובסמכויותיהם, המחוקק מחרה-מחזיק אחריהם, ואיש אינו פוצה פה ומצפצף. אילו היינו עומדים על המשמר, ייתכן מאוד שלא כך היו הדברים מתגלגלים.

הגיעה העת שמנהיגי הציונות הדתית יקומו ויאמרו די. די להתנהלות הבלתי ראויה של בתי הדין, הכורתת את הענף של אחדות העם היושב בציון, די לפוליטיזציה של בתי הדין, ולמינויים בלתי ראויים, די לאי-סדרים ולהתנהגות בלתי הולמת. הגיעה העת שמנהיגי הציונות הדתית יעשו את מה שצריך לעשות, ויפה שעה אחת קודם.

אחרת, ביום שבו יופקעו ענייני הנישואים והגירושין ממערכת בתי הדין הרבניים, ביום שבו לא יהיה מי שידאג להמעיט ממזרים בישראל, ביום שבו לא יהיה מי שימנע באמצעים חוקיים נישואין של פסולי חיתון, ביום ההוא תונף הסכין המחודדת על הפרה הלא-עוד קדושה, ורבנינו ודיינינו מורינו ומלמדינו לא יוכלו לרחוץ בנקיון כפיהם ולומר ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו.

הם ראו. ועוד איך ראו. ובכל זאת לא עשו כלום.

תחילתו בפשיעה, וסופו באונס, חייב.