פעם נוספת משחקת המערכת המשפטית לידיים קיצוניות. מעצרו של הרב יצחק שפירא, מחבר הספר משפט המלך, שבין היתר קבע בספרו ש"כאשר אנו ניגשים לגוי שעובר על שבע מצוות והורגים אותו מתוך אכפתיות מקיום שבע המצוות - אין שום איסור בדבר", מהווה שוב דוגמה לחוסר ההבנה של מערכת המשפט בענייני חברה וחינוך. ספרו של הרב שפירא נשכח כבר מלב כל, לאחר שרבני הציונות הדתית מכל הקשת הסתייגו ממנו, בכתב ובעל פה, ומעצרו כעת רק יוצר באופן אוטומטי תגובות של אהדה והזדהות עם הרב.
על הבעייתיות הגדולה בספר משפט המלך אין צורך להכביר במילים. בראש ובראשונה הבעיה היא בעצם העלאת הדיון על נושאים של חיים ומוות, שרק מוסדות ההנהגה השלטונית אמונים עליהם. בכך חרג הדיון מן הנושא של היתר הריגת גוי בתנאים מסוימים, אל ערעור כלפי סמכותם של המדינה והצבא בדיני נפשות. שנית, מבלי להיכנס לפרטים, הרי שגם הדיון ההלכתי כשלעצמו בעייתי עד מאוד, ולא לחינם מיהר הרב זלמן נחמיה גולדברג שליט"א, שתחילה נתן הסמכה כללית לספר, למשוך את הסמכתו מן הספר כאשר שם לב לפרטי תכניו, בטענה שיש בו דברים ש"אינם נכונים מכח הדין וגם אין להם מקום בשכל האנושי".
 |
|
הרב יצחק שפירא. מעצרו רק יוצר תגובות של אהדה והזדהות עם הרב. (צילום: מתוך וידאו- הקול היהודי)
|
ומעבר לדיון ההלכתי הנקודתי, הגישה הכללית לעולם ההלכה צריכה להיות מתוך הנחה שהקב"ה הוא א-ל אמונה ואין עוול, ולא תיתכן דעה הלכתית הנוגדת באופן כל כך חזיתי את המוסר הטבעי הפשוט, כגון שתתיר הריגת גוי על לא עוול בכפו. ישנה סכנה גדולה בניהול דיון הלכתי על בסיס אמירות נקודתיות, ובהתעלמות מתפיסות המוסר הכלליות המנחות את עולם ההלכה, ועל כגון זה כבר הזהיר הרב קוק זצ"ל - "ממקור החסד צריכה אהבת הבריות להתפרץ, לא בתור חוק מצוה, כי אז תאבד חלקה היותר ברור מזהרה, כי אם בתור תנועה נפשית פנימית עזה. והיא צריכה לעמוד בנסיונות קשים מאוד, לנצח סתירות רבות, המפוזרות כצורי מכשול, במאמרים בודדים בשטחיותן של כמה הלכות, ובהמון השקפות, הבאות מהצמצום שבחלק הגלוי של התורה והמוסר הלאומי" (אורות הקודש ג, עמ שיח).
אולם דווקא משום כך, מן הראוי היה להשאיר את הדיון לתחום הציבורי והחינוכי. בסופו של דבר, עם כל ההסתייגויות מתכניו של ספר זה, עם כל התמיהות על הטעם בפרסומו ועם כל הצער על חילול השם שהוא גרם, הרי שאין להתעלם מכך שאין בספר קריאה לנקוט בצעדים מעשיים על ידי הפרט.
ספק רב אם בסופו של דבר יבשיל כתב אישום ממעצר זה, שיגיע להרשעה בבית משפט. במציאות כזו, העמדה הכוחנית של מעצר, שבדרך כלל מתבצעת כלפי קיצונים מן הימין אך לא כלפי קיצונים מן השמאל, אינה משרתת דבר מבחינה ציבורית. אין צורך בחכמה גדולה כדי להבין, שפעולה כזו תגרום כאמור באופן ישיר להגברת ההזדהות עם העצור, היא תעצים את מעמדו, ותסייע להעלאה מתהום הנשייה ספר שכבר הספיק להישכח.
כמו בפרשת עמנואל, גם כאן התייחסותה השטחית של מערכת המשפט עלולה בסופו של דבר להביא להזדהות של ציבור גדול עם תפיסות קיצוניות, שבמצב הטבעי הוא היה מסתייג מהם לחלוטין.
הרב אמנון בזק הינו ר"מ בישיבת הר עציון.