מעלעל

איזה שאלות אסור לשאול בסמס, איזה עלון חגג 999 גיליונות, ומי המקבילה של יאיר לפיד בעלוני פרשת השבוע? למעלעל הפתרונים

חדשות כיפה צוריאל הורוביץ 13/05/12 19:33 כא באייר התשעב

מעלעל

יד העלונים על העליונה

את הפאדיחה הזו אנחנו מכירים בעיקר מגזרת עלוני השבת - אירוע גדול מתרחש ביום רביעי בבוקר. לא משנה אם זה פיגוע גדול (ח"ו!), תמרון פוליטי יוצא דופן או זכייה ישראלית באיזה פרס בינלאומי, כל עוד המאורע מפספס את הדד-ליין המקובל של יום שלישי בלילה, עלוני השבת יתעלמו ממנו בעל-כרחם. ככה זה כשמדפיסים עלון לשבת שנסגר הרמטית יומיים וחצי לפני ההפצה שלו.

השבת צפינו בתופעה דומה, אבל במדיה אחרת. ביום שלישי בבוקר הכריזו בשמחה כותרות כל העיתונים על הבחירות שהוקדמו. אזרח מפוהק עם חצי כוס קפה וקורי-שינה בעיניים שקרא בעיתון הבוקר היה יכול לחשוב שביבי באמת החליט לוותר על כיסא הכבוד שנה ומשהו מוקדם מהצפוי, אם היה מסתמך רק על התקשורת הכתובה. אלא שתמרון לא-צפוי הביא לחיזוק הממשלה ולביטול הקדמת הבחירות, בניגוד לתחזיות. למרות שהפצצה הפוליטית הושלכה ביום שני ב-2:00 בלילה, עיתון "הארץ" וחבריו המודפסים דיווחו על הנושא רק במהדורות של רביעי בבוקר.
עורכי עלונים יקרים, אל תרגישו מקופחים. עדכנות לקויה - לא רק בעלוני השבת.

על המחייה ועל הכלכלה

קשה ליצור גיליונות קונספט מעניינים. מעטים הם העלונים שעוד מנסים להקדיש את כתבות העלון כולם לאותו נושא, אולי כי על הכל כבר דובר וכמעט אין מה לחדש. איתמר מור, עורך "צהר לשבת", עדיין מקפיד לאסוף מבחר כתבות בנושא מוגדר כדי להרכיב עלון שבת עם קונספט אחיד מידי שבת, אבל קשה להגיד שהבחירה הזו היא תמיד לטובת העלון. מצד שני, השבת זה דווקא הלך לו לא רע בכלל.

"צהר לשבת" עסק השבוע בנושא המשנה הכלכלית של התורה. רגע, יש דבר כזה בכלל? זהו, תלוי את מי שואלים. העלון נפתח במאמר של הרב ברנדס, משם המשיך לדעתו של הרב יעקב אריאל בנושא והתגלגל גם להתייחסויות של הרב איתן זן-בר, הרב בני פרל והרב יובל שרלו. התוצאה הייתה מוצלחת במיוחד. איזה כיף!

אני טקסט פוליטי

פתגם סיני עתיק קובע: "פוליטיקאים ועלוני שבת הם כמו קצפת וצ'יפס - אפשר לחבר ביניהם קצת, אבל יותר מדי סתם יעשה לך בחילה". אם כי נראה שבעקבות ההחלטה על הרחבת הממשלה אחיזת הפוליטיקאים בעיתונות המגזרית שלנו תיחלש בתקופה הקרובה, יש כאלה המתעקשים לחשל את החיבור בין שלטון לעיתון. כזה הוא עמיעד טאוב, בעל הטור "עמיעד מצוברח" ב"מצב הרוח".

נכון, זבולון אורלב כותב קצת בעלונים, כצל'ה שולח ידו בעט, בן ארי זוכה ל"ראיונות בלעדיים!" ב"ארץ ישראל שלנו" וציפי חוטובלי גם היא מחביבי מערכות העלונים, אבל שימוש בוטה ופרוץ כל-כך במדיה העלונית לצרכי תעמולת בחירות לא ראינו כאן מעולם.

לעמיעד טור קבוע. השבת, במסגרת הטור, הוא הציג באופן רשמי את מועמדותו לפריימריז המתקיים של הבית היהודי-מפד"ל החדשה. ואלו עיקרי הדברים [הסוגרים במקור. צ.ה.]: "התחלתי את דרכי בפעילות ציבורית מרתקת כיו''ר אגודת הסטודנטים בבר אילן, והייתי שותף להורדת שכר הלימוד באוניברסיטאות... כקצין, מנהיג סטודנטים, יזם ואיש תקשורת (צנוע במיוחד), הוכחתי כי יש ביכולתי להוביל לנווט ולקדם צעירים ונושאים מהותיים... אני מאמין שאני מייצג את השילוב הנכון בין תורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל".

חלילה מלטעות ולהטעות: אין לי דבר נגד מר טאוב. להפך - מהיכרותי הדלה עם דמותו ניכר שהוא אדם ערכי, פעיל ומסור. הבעיה הטמונה בדברים שמצוטטים לעיל היא בעיה אתית, טעות של אדם שמשתמש בבמה שקיבל על-מנת לקדם את הקריירה הפוליטית שלו.

כולנו זוכרים את העליהום הציבורי על יאיר לפיד עת נחשפה בחירתו לרוץ לפוליטיקה והוא עודנו מגיש תכנית מרכזית של חברת החדשות של ערוץ 2 וטור שבועי פופולארי ב"ידיעות אחרונות". ביקורת דומה צריכה להישמע גם על בחירתו, חד-פעמית אמנם אבל מנוגדת לערכי אתיקה בסיסיים, של טאוב ליחצ"ן את מועמדותו לכנסת בעזרת טור קבוע בעלון שבת.

צל"ש השבוע - עלון אנגלוסאקסי

הוא כתוב בשפה נכרית, מעוצב בצורה מסורתית להפליא ומציע שפע של דברי תורה - לא פלא ש"תורה תידביטס", ("פירורי תורה", בתרגום חופשי. מיותר לציין שבאנגלית זה נשמע הרבה יותר טוב...) עלון פרשת השבוע מבית OU ישראל לא זכה לעדנה במסגרת הטור לאורך הדורות. נפתח בכמה מילים על העלון הכי מצליח שאתם עדיין לא מכירים. הוא העלון הגדול ביותר מבחינת התוכן, עם דברי תורה בשפע, מתכונים לבראוניז מוצלחים, מאמרי דעה וטורים קבועים, גרסה אלקטרונית, תקציר פרשת השבוע וחידה שבועית בציורים. אה, והכל על טהרת האנגלית. כותב שורות אלו, ששפת אמו ושפת העלון אחת הן, מכיר מקרוב את ההתרגשות של דוברי האנגלית סביבו למראה העלון השבועי, התרגשות דומה ברמתה שמוכרת רק לתיכוניסט מצוי שהצליח סוף-סוף לשים ידו על העותק היחיד של "עולם קטן" שמצא בבית-הכנסת.

אז למה נזכר פתאום עבדכם הנאמן באותו עלון לבן, מבהיק ומלא לשון עם זר? השבת מציינים ב"תורה תידביטס" את הגיליון ה-999 שלהם, וזו בהחלט סיבה למסיבה. שיהיה רק במזל.

שטו"ת סלולארי - תורת המוסר

השאלה שנשאל השבת רב היישוב בית אל לא הייתה נראית יוצאת דופן או מיוחדת במינה. דפי "עולם קטן" שסבלו בעבר שאלות בסגנון "אני לא יודע איך להיות אבא. מאיפה להתחיל?" או "היהדות - מי אמר שהיא נכונה בכלל?" בהחלט מסוגלים להכיל גם שאלה צנועה כמו זו שהתפרסמה שם השבת: "איך אנו יודעים שמשה באמת נשלח על ידי ה'?". אבל נדמה כי עבור הרב אבינר זו הייתה פשוט שאלה גדולה אחת יותר מדי. "לקח לנו יותר משנה כדי להשתכנע בזה, ואתה מסתפק במסרון", סנט הרב בשואל האלמוני. "או שאתה שטחי", קבע הרב, "או, וכך נראה יותר, יש לך ממילא אמונה שלמה ותמימה".
הרב אבינר - שם קץ וסוף לשאלות הטיפשיות בשו"ת הסלולארי, או מוכיח בשער באופן חד פעמי? נמשיך לעקוב.

בקטנה - אין תגובה

לא, אני לא מתכוון להתייחס לעלון החדש של "קול ברמה". נחכה חודש-חודשיים, נראה אם הוא ישרוד ועד כמה הוא איכותי, ואז נדבר.

לא נגענו - חכמת הקבלה

"צריך לדעת שבכל השולחן-ערוך אין שום סעיף שאומר שצריך לשאול רב או מקובל אם לקנות דירה או רכב, או עם מי להתחתן". הרב עזרא שיינברג, ראש ישיבת ההסדר בצפת, במסר נוקב למשתמשי השו"ת הסלולארי. בראש יהודי, השבת.

חוויה של פעם בחיים

יש חוויות שעדיף שלא לחזור עליהן. ב"צהר לשבת" של פרשת אמור הופיעה פרסומת לחבילת נופש בגרמניה. תחת הכותרת "אטרקציות", לצד "הסרטים" ו"שווייץ הסכסונית" נמנה גם "מחנה בוכנוולד". הבדיחה השחורה של המפרסמים כנראה לא מצאה חן בעיני כמה קוראים, והשבוע מחנה הריכוז הנאצי נמחק מרשימת האטרקציות. תודה באמת.

(המעלעל מודה ליעקב פייגליו, הקורא העירני, על הפניית תשומת הלב).

גם אתם הצלחתם לעבור את השבוע האחרון מבלי להידקר? גם אתם תוהים איפה הכסף? גם אתם חולמים לרוץ לפריימריז של המפד"ל? אל תהססו לשתף: Mealel@kipa.co.il. ועכשיו - גם בפייסבוק!