מעלעל

עקשנותו של "שבתון" שלא להיסחף אחר זרם הרדידות שפושה בכתבים שונים המופצים בציבור, ולדבוק בפרסום כמות מכובדת של מאמרים תורניים ברמה גבוה מדי שבת, בהחלט ראויה להערכה. לא פשוט להילחם על רייטינג ומשבצות פרסום כשעלונים אחרים בורחים לפופולאריות של השו"ת הסלולארי, מאמרים פובליציסטים פאסדו-תורניים עד 500 מילה והתמרמרות של רווקים מגזריים תחת כל עץ רענן, כשאתה עדיין מכריע לטובת עיסוק בקורבנות בית המקדש השלישי בשיטתו של הגרי"ד סולבייצ'יק או בעיות תורה ומדע בספר בראשית.

נראה שלמרות התחרות עם העלונים השונים, רמתו המקצועית של "שבתון" מקנה לו קהל אוהד ונאמן (וכנראה אחד שמאוד-מאוד אוהב לטייל בחו"ל, אם לשפוט לפי הפרסומות), מה שמחזיק את העלון בחיים גם בעידן של תחרות פנים-מגזרית.

השבת התברר שגם המקצוענים יכולים להתבלבל לפעמים. שי תיק, תושב פתח-תקווה, כתב בעלון מאמר חביב על חייו של היהודי המאמין. המאמר היה עמוס מובאות מקראיות, רובן ככולן מספר במדבר. אבל בניגוד למצופה, כוכבת המאמר לא הייתה הפרה האדומה מפרשתנו או נחש הנחושת השנוי במחלוקת, אלא דווקא בלעם בן בעור, גיבור הפרשה הבאה. נו, גם זה קורה לפעמים (ושוב תודה ליעקב פייגלין, מעלעל ללא הפסקה).

הרב המזרחי הראשון

בעלון "יש"ע שלנו" מתפרסמת פינת חמד בשם "ילדים שלנו", במסגרתה מתבקשים ילדי המגזר לזהות בכל שבוע דמות מתולדות העם היהודי. לפעמים הדרישה היא מוגזמת מעט (כמו פרסום איור של בר כוכבא, למשל), לעיתים קלה מדי (כמו בשבוע שעבר, עת התבקשו הילדים לזהות את דמות דיוקנו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל), אבל לרוב יש בה מעט אתגר. בכל שבוע מתפרסם, לצד פינת החידה, גם עמוד עם תיאור ביוגרפי קצר של הדמות מהשבוע שעבר לצד איורים רלוונטיים. השבוע בחר רוני ארזי, דובר מועצת יש"ע ועורך העלון, לצרף את דמותו של הרב יהודה לייב מימון, ממקימי תנועת המזרחי ושר הדתות הראשון.

גם חגי הוברמן, עורך "מצב הרוח" התייחס לרב מימון ובחר להקדיש לו טור שלם במסגרת כתיבתו בעלון. הוברמן סיפר באריכות על תרומתו של הרב מימון בפעילות הרבנות הראשית לישראל, בגיבוש עמדה חכמה ומתחשבת בסוגיית הדת והמדינה בישראל ועל נסיונותיו להקים מחדש את הסנהדרין כגוף המחוקק הרשמי של המדינה.

כל מגמה היסטורית בעלונים מבורכת בעיני, במיוחד אם מדובר בהיסטוריה הנעלמת של תולדות הציונות הדתית. יישר כח.

זכר ונקבה ברא אותם

"כל אישה זקוקה לבעל שיסדיר לה את החשיבה הפרטנית", הסביר הרב לבנון בפינת השו"ת שלו בעלון "גילוי דעת" לפני כמה שבועות. הוא כותב על החיסרון ב"בחורה רווקה שאין לה עדיין בעל אשר יסמן לה גבולות" ועל המבט הנכון יותר שיש לבחורים על אמירות שונות של בחורות, ששורשן ב"נשים דעתן קלה". לפני שבועיים נרשמה התפתחות בגישה הפטריארכאלית של הרב, כשכתב לאישה שבעלה מכה את ילדיה שלא תמהר לפנות לייעוץ וטיפול מקצועי, ותעדיף לנסות לטפל בבעיה בכוחות עצמה במשך כמה חודשים.

השבת נשאל רב המועצה האזורית שומרון לגבי ניהול נכון של הבית היהודי. "בית דומה למדינה, וצריך מנהיג אחד... אשתו רק פורשת לפניו את המציאות... תפקידו של הבעל לקבוע מהי מידת ההקדשה לרוח, להמשך הלימודים, לעומת השקעה בעבודה, פרנסה וחומר".

הרב משאיר נקודות שבהן האישה היא מקבלת ההחלטות: "יש תחומים שחכמים נתנו בהם זכות קדימה לאישה ודעתה מכריעה יותר מדעת הבעל. העיקרי שבהם הוא 'אישה מכרת באורחים'... האישה קובעת גם בענייני האסתטיקה של הבית". טוב, זה גם משהו. שלא יתלוננו, הא? (תודה ליאיר פריד על הליקוט)

צל"ש השבוע - שר-שלום עכשיו

לפעמים מדובר בבחורה צעירה שמקרבת בני-נוער ליהדות. לעיתים מדובר בקומונרית שיזמה אירוע צדקה המוני בקהילה. בשבועות אחרים אפשר למצוא גם בחור שקיבל פטור מצה"ל ובחר להתנדב עם נוער בסיכון, נערה שעוזרת לאחיות בבית-החולים המקומי או צעירה שמקדמת ילדים עם קשיי למידה או צרכים מיוחדים. המכנה המשותף של כולם - ההתנדבות הממוסדת והמבורכת במסגרת מנהלת השירות האזרחי-לאומי. בפינה השבועית של שראל שפיר, יועץ למנכ"ל מנהלת השירות, אפשר למצוא מדי שבוע סיפורים מרגשים על הצלחות קטנות וגדולות של השירות בישראל. הפינה של שראל, יועצו של שר-שלום ג'רבי מהמפד"ל, היא לא מהמפורסמות, אבל בהחלט מהמוצלחות. השבוע בחרנו לחלוק כבוד צנוע לפינה של שראל, אבל בעיקר - לעבודת הקודש של אותם עשרות-אלפי מתנדבים ומתנדבות שמקדישים שנים יקרות מחייהם למען קידום טובתה של החברה בישראל. הצל"ש הזה כולו שלכם.

סערה בספר תנ"ך

נדמה שהפולמוס סביב הגישה ללימוד תנ"ך מסרב לדעוך. הסיבוב הנוכחי של הדיון התחיל בעקבות החלטתם של מדרשות ה"קו" בראשות מדרשת הרובע לפתוח חזית נגד ימי העיון השנתיים בתנ"ך של מכללת הרצוג, ולקדם יום עיון בספר הספרים באותו התאריך של ימי העיון הותיקים של המכללה שעל-יד ישיבת הר עציון. לצד עדכון התכנית של משרד החינוך ללימוד תנ"ך, היה האירוע הזה טריגר ראשוני שמחדש את אש המחלוקת במגזר עם להבות בגבהים שלא נצפו מאז סערת ה"נאו-רופרמים" מבית הרב יהושע שפירא.

בשבת שעברה כתב הרב אבינר ב"באהבה ובאמונה" על אלו שלומדים תנ"ך "כמו הרפורמים", והרב חן חלמיש מישיבת "בית אורות" חיבר מאמר אודות לימוד תנ"ך ב"גובה הנשמה", מאמר שפורסם ב"עולם קטן". לצד מאמרי בעד ונגד שמצאו את דרכם לאתרי האינטרנט השונים, הפולמוס תפס תאוצה גם בעלוני השבת האחרונה. הרב אמנון בזק, שמוקדם יותר בשבוע שעבר פרסם מכתב פומבי לרב אבינר ובו ביקורת על מאמרו האחרון, הגיב גם לרב חלמיש ב"עולם קטן" של השבוע וכתב שמתודת לימוד התורה מבית הר-עציון בסך-הכל דבקה בלימוד הפשט, כמו רוב הראשונים והאחרונים. מנגד, הרב אבינר פרסם מאמר נוסף בעלון של "מכון מאיר" ושם הוסיף תובנות על "לימוד תורה מתוך יראת שמים". כמו שזה נראה כרגע, הסיפור הזה רק מתחיל. נמשיך לעקוב.

יוקר העלעול

נכון, העלון הזה די מוצלח. נכון, הוא הגיע למקום השלישי בסקר העלונים הגדול של אתר כיפה בשנה שעברה. נכון, הוא עבר כמה טלטלות לאחרונה כשעורך אחד פרש, עורכת אחרת החליפה אותו, עורך נוסף הצטרף אליה עד שגם היא עזבה והצטרפה אחת אחרת, וכל זה תוך פחות משנה. ועדיין, נדמה שכל ההסברים האלה לא מספקים תשובה אחת נורמאלית לתמיהה שעלתה אצל קוראים רבים בעקבות הכיתוב שהופיע השבוע מתחת למאמר המערכת ב"גילוי דעת" - "מחיר הגיליון: 4 ש"ח כולל מע"מ".

האם לצד "מקור ראשון" ו"מעריב" נוכל לרכוש בימי שישי גם את עלון הכרומו בן 16 העמודים? האם נידרש לשלם מעתה כדי לקרוא את עלילותיו של המעצבייניש, גבורותיו של "תורה-מן" והתלבטויותיה של "יוצאת מדעתה"?

שאלה שהופנתה למערכת העלון ביום חמישי בצהריים בנושא טרם זכתה לתשובה. בינתיים, הכינו את הארנקים.

שטו"ת סלולארי - אני אוהב אותך בית"ר

אחרי פסק-זמן ממושך מהרגיל, נדמה שהשו"ת הסלולארי חוזר לסורו. סערה מסוימת עוררו דבריו של הרב אבינר בנוגע ללימוד התנ"ך של מכללת הרצוג, אבל דבריו בשו"ת הסלולארי של "מעייני הישועה" צפויים לעורר סערה לא פחות גדולה. "האם אפשר לאהוד קבוצת כדורגל", נשאל הרב, שענה בביטול - "הבל". בארגון האוהדים "לה-פמיליה" כבר מתארגנים להפגנות המחאה.

אהבתם? התעצבנם? השתעממתם? אל תהססו לשתף: Mealel@kipa.co.il. ועכשיו - גם בפייסבוק!