מעלעל

נוסיף עוד קיסם למדורה
מה איתכם? אתם לפני? אחרי? חגגתם כבר? המרשמלו נצלה? תפוחי האדמה נזרקו למדורה, או שאתם מחכים להערב? פולמוס קביעת מועד המדורות, שכרך איתו יחד את הבגרות השנואה במתמטיקה, הסעיר גם את עלוני השבת: ב"שבת בשבתו" קרא הרב רוזן לא לנטוש את המסורת ואת הלוח העברי, ולהדליק את המדורות במוצאי שבת. ב"באהבה ובאמונה" ניסו להתחמק באלגנטיות מן הסוגיה, אך חדי העין הבחינו במודעה שהופיעה בעלון והזמינה את הציבור למדורה של מכון מאיר, ובה נכתב שבשל כבוד השבת והרבנות הראשית, המדורה תתקיים בראשון. את הזווית הביקורתית בפולמוס סיפקה אסתר סילם-אלוש, שבטורה ב"גילוי דעת" הזדעזעה מכך שנער מתיכון דתי התעמת מעל "גלי צה"ל" עם הרב הראשי לישראל, על החלטת הרבנות הראשית שפוגעת בבגרות במתמטיקה ובצחוקים של המדורה. אותי מטריד רק דבר אחד: אם הבגרות תתקיים רק אחרי מדורות ל"ג בעומר, מה יעשו עשרות אלפי תיכוניסטים עם ספרי הלימוד במתמטיקה?

מקום טוב יותר
רבי שמעון, רבי עקיבא וספר הזוהר כיכבו בעלוני השבת, אך נדמה שהעיסוק בל"ג בעומר היה מגוון מהרגיל: שתי הסתכלויות חדשות האירו את ליל המדורות באור אחר, חיובי, שמעיד על כך שהציונות הדתית נמצאת במקום טוב יותר. תופעת גניבת הקרשים, למשל, טופלה בכמה עלונים: בעמוד האחורי של "עולם קטן" התפרסם מכתב ארוך על הנושא; ב"שבת בשבתו" הותקפה גניבת הגזעים גם בקומיקס של דקלה שגיב, וגם בפינת ההלכה של הרב י"צ רימון, שקטע את העיסוק בהלכות תפילת שחרית לטובת כמה משפטים חריפים נגד הגזל, מגובים ברמב"ם ובש"ך. זווית מעניינת נוספת עסקה בהשחתת העצים והטבע שבל"ג בעומר, ובכך שעם כל הכבוד למרשמלו הצלוי, גם הסביבה חשובה: כתבו על כך יוסי שפנייר ב"מעט מן האור" והרב שמעון שושן ב"מעט מן האור". סחתיין.

מלחמת העלונים
קרבות בוץ בין עלוני שבת לא עושים טוב לבטננו הרכה. לעתים רחוקות קורה שבעלון אחד מופיעה מתקפה על עלון אחר, אך השבת זה קרה: בטורו ב"מעייני הישועה" תקף אלישיב רייכנר בחריפות את "ארץ ישראל שלנו" - על התעלמות העלון מאירועי יום העצמאות, על דבריו של הרב דוד מאיר דרוקמן נגד טקס הדלקת המשואות, ועל האירוע הפומפוזי ב'אקשן פארק' שארגן העלון בל"ג בעומר. "יש כאלו, כמו אנשי המטה להצלת העם והארץ, שלא מכירים במדינה ובצבא ולא חוגגים את יום העצמאות", כתב רייכנר, "לא ברור מה הקשר בין תורתו של רשב"י לפארק 'אקשן פארק', ועוד יותר לא ברור שיתוף הפעולה בין ציבור דתי לאומי לתנועה שמתעלמת במופגן מיום העצמאות, אבל מה זה חשוב. העיקר שיהיו אטרקציות הפתעות ומתנפחים. לתפארת 'המטה להצלת העם והארץ'". חזק. אמנם "ארץ ישראל שלנו" התרגלו לשלח את חיציהם בעיקר בנתניהו, אבל לכו תדעו: הכרומו סופג הכל. הכדור במגרש שלהם, ונדמה שהמילה האחרונה עוד לא נאמרה.

נותן בהם סימנים
סימנים לכך ש"מצב הרוח" הופך לאט לאט לעיתון: השבת הופיעה לראשונה פינת "מכתבים למערכת", ממש כמו בעיתון אמיתי.
סימנים לכך ש"מצב הרוח" רחוק מלהיות עיתון: גם השבת כל הידיעות ה'חדשותיות' היו הודעות יח"צניות; הכתבות המרכזיות היו משעממות, והכי גרוע: עינינו קלטה כמה שגיאות כתיב מביכות, שלא נזכיר כאן מפאת כבודכם.

בא לשכונה בחור חדש
יש לעלוני השבת מין קטע כזה עם השירות הלאומי. הכל התחיל ב"גילוי דעת", שקיבלו על עצמם לדווח על בתי עסק שנותנים הטבות לבנות השירות; זה המשיך ב"מצב הרוח", שם מתפרסם טור על חוויות בנות השירות הלאומי, פחות מאהבת השירות הלאומי ויותר מאהבת שר שלום ג'רבי, מנכ"ל מנהלת השירות הלאומי שעתידו הפוליטי לפניו. כעת מצטרף שחקן חיזוק: ראש ישיבת קריית שמונה, הרב צפניה דרורי, המשמש גם כיו"ר האגודה להתנדבות, במדור חדש ב"מעט מן האור" בשם "שו"ת לאומי", שבו תופיע בכל שבוע תשובה של הרב בענייני התנדבות ותרומה. בעידן שבו תשובות בעלוני השבת ניתנות במשפט אחד, המדור החדש - פרי שיתוף פעולה בין האגודה להתנדבות לבין "מעט מן האור" - בהחלט מרענן, כמו גם דמותו של הרב דרורי, ששמו לא כל כך שגור בפי קוראי העלונים. יהיה מעניין.

ארץ ישראל שלנו
באקורד חלוש במקצת נסתם הגולל על "התוכנית המדינית של הימין" של "עולם קטן". הפרויקט, שהתחיל בקול תרועה רמה ובניסיון לגבש מעל דפי עלון שבת תוכנית מדינית-פוליטית של הימין, נמרח על פני כמה חודשים טובים והנפיק כמות מלל שלא הייתה מביישת את עמודי החדשות של "הארץ". בשלב מסוים אזלו הכוחות לקרוא, שבוע אחרי שבוע, את התוכניות המפורטות, בעיקר כשהמסרים חזרו על עצמם: קווי '67 זה איכסה, הצהרת נאמנות זה אחלה, וחברון ושכם זה די מגניב. השבת שלפו עורכי העלון את תוכניתו המדינית של אורלב ובכך סגרו את הבאסטה - אפשר לנשום לרווחה, אך צריך גם לפרגן - כי אחרי הכל, מדובר בפרויקט חשוב, בלקיחת אחריות, ובחשיפת קוראי "עולם קטן" - שרבים מהם מקבלים מידע על ה'עולם' רק דרך ה"קטן" - לבעייתיות המצב המדיני, ולכיוונים חדשים לפיתרון. אז למרות שהתייאשתי באמצע, כל הכבוד ל"עולם קטן" על הפרויקט, שבהחלט משמש דוגמה לניצול עלון שבת לדברים משמעותיים.

שיעורי בית
"הקריצה הזו לכיוון הערבי נקלטה היטב, כמו עוד אמירות של אישים ישראלים שהמכנה המשותף שלהם הוא לא רק הבעת מחווה ופרגון כלפי הערבים, אלא גם שידור פחד בפני ה'כלבים'. באמת, חבל שכמה וכמה הדורשים 'לנהוג באיפוק' בתגובה כלפי 'הכלבים' לא עברו הכשרה וטרינרית, ולו רק כדי להפנים מה מסיקים הולכי על ארבע בחוש הריח המפותח שלהם נוכח הפחד שאנו מקרינים. המשיכו, המשיכו למשל לעצום עיניים נוכח כל הוונדליזם בתחום הבנייה בתוככי המגזר הערבי…" (הרב דוד מאיר דרוקמן, "ארץ ישראל שלנו"). תלמידים יקרים! החליפו את המילה 'ערבי' שבטקסט במילה 'יהודי', וקראו בקול את מה שיצא. את התוצאות אתם מוזמנים לפרסם בטוקבקים, או לשלוח למייל המעלעל. אנחנו מבטיחים לקרוא הכל.

לתגובות ולהדלפות: mealel@kipa.co.il