מעלעל

מחבואים: איזה עלון בחר שלא לציין את ט"ו בשבט, איפה פיספסו העורכים. וגם האם בשו"ת ב"עולם קטן" ניסו לרמוז לנו משהו?

חדשות כיפה אריאל הורוביץ 16/01/11 00:00 יא בשבט התשעא

מעלעל

ט"ו בשבט הגיע

השקדייה פורחת, שמש פז זורחת, ואווירת ט"ו בשבט שרתה על עלוני השבת. ב"מעיניי הישועה" הופיעה כתבה על מיזם חקלאי בגליל ו"בראש יהודי" פרסמו ראיון עם יינן; "מצב הרוח" יצאו ידי חובה עם דבר תורה הזוי במקצת על תולעי הגומרה; ב"באהבה ובאמונה" עסקו ב"יחס הנכון אל עולם הטבע" (יחסו של הרב צבי יהודה), ו"יש"ע שלנו" אירחו את אחד מרבני גוש קטיף, שניצל את ההזדמנות להזמין את הקוראים לאיזה יום עיון. העלון היחיד שלא התייחס לט"ו בשבט היה "ארץ ישראל שלנו", שחי, ככל הנראה, בעולם משלו: העלון כולו עסק בהרשעתו של משה קצב, ובקשר בינה לבין תמיכתו בהתנתקות (בדומה למה שכתב חגי הוברמן בשבת שעברה ב"מצב הרוח"). קצת מוזר ש"ארץ ישראל שלנו" מתעלמים מט"ו בשבט, תאריך שניתן בקלות לקשר אותו לאידיאולוגיה של הארגון, אבל למה לדבר על ט"ו בשבט, כשבמקום זה אפשר ללכלך על קצב.

עולם התוהו

הדרך שבה "עולם קטן" החליט לציין את ט"ו בשבט כמעט גרמה לי להיחנק מן המשמש המיובש שבפי. הכתבה המרכזית מאת ארנון סגל עסקה בקרן הקיימת לישראל, אך למעשה פרסה בפני הקוראים מסכת ארוכה של תככים ומלחמות כוח בצמרת הקק"ל: כאחרון הרכילאים לכלך סגל על היו"ר, אפי שטנצלר, סקר את מהלכיו בהנהלה ואת סכסוכיו עם מפלגת העבודה, ואף פרסם את גובה משכורתו ואת הסכום ששילם ליועצי תקשורת. רכילות, לשון הרע והלבנת פנים, והכל במסווה של עלון שבת חביב. עורכי "עולם קטן" יטענו להגנתם שמעשיו של שטנצלר ראויים לחשיפה ולביקורת, ואולי זה נכון, אבל בחייכם - זה מה שיש ל"עולם קטן" להציע לקוראיו בשבת ט"ו בשבט? תחקיר שטחי ורדוד, רצוף האשמות ורכילויות לא רלוונטיות? לא מתאים.

מוגבלים בזמן

"על ההלכה היהודית ואנשים עם מוגבלויות", בישרה כותרת המאמר הראשי של "שבתון": לא מאמר על נטיעות או על שירת הים, אלא מאמר של הר שי פירון שעוסק במעמדם ההלכתי של בעלי מוגבלויות. להזכירכם, נושא בעלי המוגבלויות עמד במרכז "השבת" של צהר בשבוע שעבר, לקראת כנס בנושא שהתקיים במכון הישראלי לדמוקרטיה. מאמרו של הר פירון, ככל הנראה, לא הספיק להיכנס לתוך "השבת" של שבוע שעבר, ולכן נשלח ל"שבתון", שם הוא פורסם השבת, סתם ככה, אפילו בלי קישור לפרשת השבוע. בתחתית המאמר הופיעה שורה שהזמינה את הקוראים לכנס הנ"ל, "שיתקיים במכון הישראלי לדמוקרטיה בימים רביעי-חמישי". טעות: הכנס התקיים לפני שבוע, הנואמים כבר נאמו, השאלות נשאלו, התשובות ניתנו והרוגעלך כבר נאכלו. עורכים יקרים, המלאכה מרובה, הזמן דוחק, ובכל זאת, תמיד כדאי לעבור פעם נוספת על העלון, וכך לחסוך עוגמת נפש, או לפחות אייטם ב"מעלעל". לא שווה?

צבועים בירוק

בפרס הצביעוּת השבועי זוכה, בלי להתאמץ יותר מדי, "השבת" של צהר. לרגל ט"ו בשבט עסק העלון בשאלת היחס בין האקולוגיה ואיכות הסביבה ובין היהדות. הרבנים הליברליים יותר של צהר נרתמו לכתיבת המאמרים (הרבנים השמרנים בצהר לא מתעסקים בזוטות כ"איכות הסביבה"), שהעלו על נס את האקולוגיה והשמירה על הסביבה - וכל זאת, מעל דפיו של עלון שבחר להסיר מעליו את "התו הירוק", המאפשר למחזר את העלונים במקום לגנוז אותם. הרב רונן לוביץ כתב במאמר הראשי על "עלוני השבת המרובים, שחלקם לא מתיימרים כלל להעשיר עולמות רוחניים, אלא רק את האינטרסים של המפרסמים בהם. צו השעה הוא מחזור", והאירוניה זועקת לשמים. "המציאות בשטח הראתה כי אין שום דרך לעמוד בקריטריונים ההלכתיים במסגרת העריכה של המאמרים", כתב העורך, איתמר מור, אך המציאות דווקא מראה שישנם עלונים שמקפידים על "התו הירוק" - "גילוי דעת", למשל, עושה זאת בהצטיינות מרובה. לפרסם מאמרים על אקולוגיה בעלון שבחר באופן מודע לבטל את אפשרות המחזור ובכך להזיק לסביבה זה בערך כמו לשאת הרצאה על הלכות כשרות במסעדה המגישה בשר חזיר.

שפע ברכות

בפינתו של הרב אבינר ב"באהבה ובאמונה" עוסק הרב, בדרך כלל, בעניינים אמוניים, אקטואליים וחברתיים. השבת הופיעה בפינה רשימה ארוכה מאוד של מאכלים, ולצידם - הברכה שיש לברך עליהם. פשוט כך: בלי פלפולים, בלי אמירות רוחניות, הלכה למעשה. סובין, פופקורן, עלי גפן וקוואקר - כל אלה כיכבו במדור, וברכתם לצדם. יישר כח על הפינה הלא-שגרתית, ומי יתן והיא תהיה לקח לכותבי הטורים בעלוני השבת: לא תמיד צריך לרחף למחוזות רוחניים רחוקים, להביא פירושים מקוריים או אמרות כנף על המצב הכלכלי או המדיני. לפעמים טוב פשוט לחזור ליסודות, לבסיס, לאיזו ברכה מברכים על בוטנים.

שטו"ת השבוע: שמעתם על הגירוש?

המסקנה מקריאת השו"ת הסלולרי ב"עולם קטן" היא שהשבוע, ככל הנראה, מתוכנן פינוי התנחלויות מאסיבי ביהודה ושומרון. חייל שיוצא לקורס קצינים ומפחד שיועסק בגירוש מתנחלים; חובש שמתלבט האם להגיע לאחד הפינויים ולתת סיוע רפואי; שואל אלמוני (ככל הנראה שישיסט) שואל האם ללכת ל"גירוש בחברון", ואחותו (ככל הנראה בת שירות) שואלת האם גם לה מותר להשתתף. האם זו הדרך של "עולם קטן" לרמוז שההתיישבות ביהודה ושומרון בסכנה?

לתגובות ולהדלפות: mealel@kipa.co.il