מאז ולתמיד
"לב אבות על בנים", "זכות אבות", "בתוככי מערת המכפלה", "עיר האבות כהשראה לדורות" - עלוני השבת התחרו ביניהם: מי ימצא את הכותרת המרגשת ביותר לרגל "שבת חברון"? שבת חיי שרה, בה קראנו על מכירת מערת המכפלה לאברהם, נחגגה בפרויקטים ובכתבות מיוחדות העוסקות בעיר האבות משלל זוויות מעניינות: ב"מעייני הישועה" הופיעה כתבתו המעניינת של עורך-המשנה, נריה רוזנברג, על ראשיתו של היישוב היהודי המתחדש בחברון ועל ליל הסדר המפורסם של שנת תשכ"ח; ב"גילוי דעת" הופיע ראיון עם אורית סטרוק, יו"ר ארגון זכויות האדם ביש"ע; "בראש יהודי" הלכו על פשוט, וראיינו משפחה סטנדרטית מן היישוב היהודי בחברון. הגדילו לעשות - איך לא - "מצב הרוח", שהרגישו מחויבות לספק לקוראיהם אי-שם בגבעת שמואל את הדבר האמיתי: "תמונות נדירות מתוך מערת המכפלה" - ארבע תמונות קטנות ממצלמתו הביתית של נועם ארנון, שנכנס למעמקי המערה במבצע לילי נועז בשנת 1981. התרשמנו.
והתייחסתם אל הגר
היו עלונים שפסחו על מאמרי הערגה לעיר האבות לטובת עיסוק באחת הסוגיות הבוערות בתחום יהדותה של מדינת ישראל: הגיור. הרב יובל שרלו כתב על הנושא בטורו ב"שבתון"; "עולם קטן" אירחו בשער העלון את הרב ישראל רוזן, שייסד את מערך הגיור בשנת 1996, במאמר שכותרתו "הגיור בישראל בסכנת הקפאה". במאמרו פרש הרב רוזן את העובדות המדאיגות בפני הקוראים, וסיים בנימה פסימית. מאמר נוסף ב"עולם קטן" שעסק בגיור, מאת מנהל "אולפני גיור אור עציון", קרא למשפחות בציונות הדתית ללוות גרים בתהליך גיורם: "הם רוצים להבין איך נראית סעודת שבת יהודית[...]להגיע לבית הכנסת ולהרגיש בבית[...]ללמוד יהדות חיה, אמונית וישראלית".
הרב רוזן עסק בנושא גם בפינתו "נקודת מבט" ב"שבת בשבתו", שזכתה לאזכור מחמיא בטורו השבועי של דן מרגלית ב"ישראל היום": "שלשום קיבלתי מהרב ישראל רוזן, שהקים בשעתו את מערך הגיור, תסריט בשלוש מערכות על הסוגיה. לקרוא את ביטאונו נקודת מבט הצמוד לפרשת השבוע, ולבכות. לבכות, עוד ועוד", כותב מרגלית. אמנם "נקודת מבט" הוא מדור ולא ביטאון, ולא ברור איך הוא בדיוק "צמוד לפרשת השבוע", אבל אם כבר בוכים, יש לבכות על העובדה ששלושה עלונים בלבד ראו לנכון לעסוק השבת בנושא הגיור, והשאר - בשלהם.
עקידת אדיפוס
האם יצחק סבל מתסביך אדיפוס, ופיתח תלות רגשית עם אמו, שרה? האם אבשלום בן דוד פועל מתוך אימפולסיביות, למרות היותו בעל יכולות קוגניטיביות בשלות? שאלות אלו ואחרות עמדו במוקד עלון חדש יחסית, בשם "על פסיכולוגיה ויהדות". העלון, שזהו הגיליון השני שלו, יוצא לאור על ידי מכון שילה, מכון פסיכולוגי לציבור הדתי בראשותו של ד"ר צבי מוזס.
הפרסומות קטנות וכמעט לא מורגשות, והעלון מושך ומעניין גם עבור אלו שלא מצויים בשיח הפסיכולוגי: בכפיפה אחת דרים להם רש"י והחוקר הצרפתי זאן פיאזה, הרמב"ם וזיגמונד פרויד, הרמח"ל והפילוסוף קירקגור. ניתוחים פסיכולוגיים של גיבורי הפרשה וההפטרה, סיפורים אמיתיים מחדר הטיפול, ושאלות ותשובות עם מטפלי המכון - הכל במטרה ליצור גשר בין הפסיכולוגיה לבין מקורות היהדות, ואולי גם בסיס ליצירת פתיחות בציבור הדתי בכל הקשור לטיפול פסיכולוגי. מצפים בכיליון עיניים לגיליונות הבאים.
בטעם רע
בשקט בשקט ובמקום לא כל כך צפוי, הופיע השבת קומיקס קטן בו הגיבור המצוייר דומה באורח פלא לדמות מוכרת. בפינתה "סיפור באיור" שב"שבת בשבתו", ציירה דקלה שגיב את סיפורו של מלך יווני שמבקש להטיל גזירות שמד על היהודים. כשהוא מכריז זאת, פונה אליו אדם שמנמן ולבן-שיער, המייעץ לו לא להשתמש במילים "גזירות שמד", אלא לכבס את מילותיו במכונת כביסה, וכך לבלבל את הציבור. המלך מקשיב לעצתו של השמנמן-הלבנבן ומכבס את מילותיו במכונת כביסה. הקומיקס מסתיים בפנייתו של המלך היווני אל היועץ: "נהדר! עכשיו אפשר להשליט את הדת היוונית-ההלניסטית! כולם יאותו לי! בכפייה או ברצון. בנחישות ובעריצות. תבורך אריקוס".
אריקוס, כפי שניחשתם, הוא, ככל הנראה, לא אחר מאשר אריאל שרון, אלוף בצה"ל, בעבר שר וראש ממשלה, וכיום איש מבוגר הנמצא בתרדמת וזקוק לרחמי שמים. במשיחת מכחול מרושעת מתעלמת הציירת מפועלו של האיש ומשנותיו הרבות בשירות המדינה (כולל היישובים הרבים שהקים ביהודה ושומרון), והופכת אותו - שימו לב - ליושב-בטל המייעץ למלך יוון במזימותיו נגד היהודים. נדרשת מידה לא קטנה של אכזריות כדי לצייר כך אדם שתרם רבות משנותיו למדינה, וכיום אינו מסוגל לנשום בכוחות עצמו - גם אם מדובר בדמות שנויה במחלוקת. עורכי "שבת בשבתו" - לטיפולכם.
 |
|
לא נגענו (איור: דקלה שגיב)
|
אומות ה"עולם"
לאחר ההצלחה המסחררת של הספר "שו"ת סלולרי" מאת הרב אבינר, המקבץ שאלות ותשובות שנשאל הרב דרך הסלולרי ופורסמו בעלונים השונים, יש לי הצעה לספר נוסף בסדרה: "שו"ת גויים" (חלק ודאי יקראו לו "shoot גויים"). שאלות ותשובות בענייני היחס לאלו שמה לעשות, לא חלק מהמשפחה. מסתבר שזהו הנושא הפופולרי ביותר בשו"ת הסמס, יותר מ"מה לעשות אם גבר הושיט לי יד ולא נעים לי להעליב אותו" או מ"אומרים שתיכף בא משיח. האם זה נכון???"
להלן מקבץ שאלות בנושא הטעון: "מותר לדבר לשון הרע על גוי?"; "האם לתרום דם גם אם יש סיכוי שיתנו לערבים?"; "מותר לארח גויה בסעודת שבת?"; "האם מותר למסוק זיתים של ערבים?"; ושאלת השאלות, מן השבת הזו: "נסעתי באוטובוס בתנאי צפיפות והנהג התנהג למופת. רציתי לדווח עליו לשבח, אך שמעתי שהוא מדבר ערבית". תמיד עדיף לשאול.
תודה לצורי, מעברו השני של שולחן השבת.
לתגובות ולהדלפות: mealel@kipa.co.il