על רקע "מהפכת הכשרות" שמקדם המשרד לשירותי דת, מחקר חדש פרי שיתוף פעולה בין ארגון "השגחה עליונה - סטודנטים לטובת מערך הכשרות" והמכון לאסטרטגיה ציונית מציף ליקויים קשים במערך הכשרות בישראל ומציע מודל חדש למבנה מערך הכשרות.
המחקר, פרי עבודת שטח מקיפה וסדרת ראיונות עם מומחים בנושא, בוחן את הליקויים שונים במערך הכשרות ומצביע על הסמכות הבלעדית של הרב המקומי כגורם המרכזי לליקויים. כיום, לכל רב עיר יש מונופול על מערך הכשרות בעירו, כך שלא ניתן לקבל כשרות ללא הסכמתו. כפי שמראים החוקרים - אסף גרינוולד, נועם בניה ואסתר בראון-בן דוד - הדבר גורם לליקויים שונים, בראשם שימוש לרעה לעיתים קרובות מדי מצד רבנים מקומיים בסמכותם הנרחבת. כנגד רבנים שונים הועלו תלונות כי הם מתנים את תעודת הכשרות הממלכתית ברכישת שירותי השגחה מבד"צ ספציפי, ותלונה מסודרת בנושא אף הועברה למשרד מבקר המדינה לפני כשנתיים. במקרים אך יותר קיצוניים מואשמים רבנים כי הם מקדמים את ענייניהם האישיים באמצעות התניית מתן תעודת כשרות, כפי שקרה בחיפה שם הוגש לאחרונה כתב אישום כנגד רב העיר שהתנה מתן תעודת כשרות ב"תרומות" לעמותה בראשה עמד בסך כולל של 250,000 ₪.
על פי המחקר, בעיה נוספת הנוצרת ממונופול הרב המקומי היא חוסר שוויון בין עסקים המבקשים תעודת כשרות: לכל רב דרישות ההלכתיות ומנהליות ייחודיות משלו, וכך עסק המצוי בתחום שיפוטו של רב מחמיר מתקשה להתחרות בעסק סמוך המצוי בתחום שיפוטו של רב מקל. מעבר לכך, במצב הנוכחי לא קיים גורם המדרבן את הרבנות המקומית לייעל את עבודתה כך שרבנויות מסוימות מרשות לעצמן להתנהל בצורה בירוקרטית ומסורבלת.
"המחקר בוצע מתוך שאיפה להביא לשיפור מצב הכשרות בישראל, לאור התחושה שתחום זה, באופן מיוחד, מעכיר את פניה של הרבנות הראשית לישראל, אשר מייצגת את כולנו", הסביר אסף גרינוולד מדוע נערך המחקר.
לעומת המצב בישראל מראה המחקר כיצד ההפרטה בתחום הכשרות בשוק האמריקאי הפכה את מערך הכשרות שם לסמל של הפרטה ורגולציה מוצלחת ביותר. המחקר מלמד כיצד גופי הכשרות בארצות הברית יצרו ביניהם כלים של פיקוח הדדי, כך שבניגוד לחששות המועלים בישראל, הפרטה ותחרות בתחום הכשרות אינן מביאות לפגיעה ב"הידור" הכשרות ההלכתי, אלא להפך: הן תורמות לו, ואף בצורה ניכרת.
עם זאת, החוקרים סבורים כי אין לייבא את הפיתרון האמריקאי לישראל אלא ליצור פיתרון ביניים המכונה "הפרטה ממלכתית". פיתרון זה מצביע על שבירת המונופול של הרב המקומי על ידי מתן אפשרות לבעלי העסקים המבקשים לרכוש שירותי השגחה לפנות לרבנים מקומיים נוספים, כך שמספר רבנים שיתאגדו יחד יוכלו לתת תעודת כשרות בכל הארץ, או שמנגד הארץ תחולק ל-15 אזורים כך שכל רב מקומי יוכל לתת תעודת כשרות בכל האזור שלו ולא רק ביישוב שבו הוא מכהן.
נועם בניה, מיוזמי הפרויקט, מציין כי "יתרונות מהלך זה מרובים, שכן הוא יצמצם את כוחם של רבנים המשתמשים בסמכותם בכדי להתנות מתן תעודת כשרות ברכישת שירותי השגחה מבד"צים, ובד בבד יביא לשוויון בין עסקים סמוכים המצויים בתחום שיפוטם של רבנים שונים. התחרות בתחום הכשרות בין הרבנים מעניקי-הכשרות תביא להתייעלות כלל-מערכתית, שתגרום להשבת האמון הציבורי במערכת הכשרות הממלכתית".
"במשך למעלה משנה למדנו את הנושא - והפתרון שאנו מציעים הוא פתרון שגיבשנו במהלך הדרך", מסביר גרינוולד. "מטרתו לחזק את הרבנות על חשבון הבד"צים, ולהביא לשיפור מעמדה של תעודת הכשרות הממלכתית, ושל הרבנות הראשית בכלל, בעיני הציבור בישראל". אריאל פינקלשטיין, מנהל צוות "שביל הזהב" במכון לאסטרטגיה ציונית השותף במחקר, מוסיף כי "גם במשרד לשירותי דת וברבנות הראשית מבינים כיום שמערך הכשרות בישראל זקוק לשינוי. כולנו תקווה שהדבר יוביל למהלך משמעותי ולא רק לשינויים קוסמטיים ומינוריים".