כמעט בכל פעם שמועלת ביקורת בנושא בתי הדין הרבניים האצבע הראשונה מופנת כלפי הדיינים המואשמים בתפיסת עולם מחמירה.
במאמר שיתפרסם בסוף השבוע בעיתון הצופה, חושף הרב ישראל רוזן את תוכניתו לגיבוש מערכת שתחליף את בתי הדין הרבניים ותנסה להתמודד עם מורכבות הסוגיא. הרב רוזן טוען כי אישי תורה מן המעלה הראשונה נתנו את ברכתם למהלך, אך איננו מסכים לחשוף את שמם, עד לגיבושה הסופי של התכנית.
התוכנית:
א. בתי הדין המתוכננים לא יקראו "אלטרנטיביים", מילה בעלת צליל התרסתי. גם המילה "ידידותיים" לא במקומה, משום שבסכסוך דו-צדדי ידידותיות כלפי צד אחד מנוגדת לצד השני. הדגש הוא על התחשבות באורחות החברה בת זמננו והכלתה בתורת חיים. אולי השם המתאים הוא "בתי דין חברתיים" (שם זמני!)
ב. בתי הדין הללו יאויישו ע"י שלשה דיינים, בעלי כושר דיינות, אשר היו ראויים לשבת על מדין אילו חפץ ביקרם... השר אלי ישי, אך משום מה לא זכו לאהדתו. הן אינם "ערכאות" ולא "הדיוטות", אלא "בית דין חשוב" לכל דבר. יכהנו בהם רק דיינים בעלי השקפת עולם "חברתית" המחוייבים ל"תורת חיים" גם בתחום פירוק הנישואין, בדומה לגישות הלכתיות במיגזרי חיים אחרים. יודגש כי צבע הכיפה איננו כלול ב"כישורים הנדרשים", וגם לא בית המדרש שאת ספסליו חבש הדיין. ולוואי שתלמידי הגר"ע יוסף ה"מקורי", כפי שניבט בפסקיו, ילכו באורחותיו.
ג. בתחום ההתנהלות מדובר כי בית הדין ישב לאורך שעות רצופות, כולל בשעות הערב, כדי לפשט את ההליכים ולקצרם ככל הניתן. הדיינים יקבלו שכרם לפי שעות, ולא שכר חדשי נדיב. בכך מובטחת נמרצותם המירבית בתיק שלפניהם.
ד. סמכות "בתי דין חברתיים" אלו תהיה מכח בוררות, בשני מסלולים: קדם-נישואין וקדם-גירושין. ההערכה היא כי רבנים מחתנים רבים, ובראשם ארגון רבני "צוהר" השותפים לתכנית זו, יצרפו לכתובה (בקנין) "סעיף בוררות" קצר בו ייאמר כי במקרה סכסוך ימסרו כל העניינים הכספיים השנויים במחלוקת לבית דין זה שיפעל כבורר "בין לדין בין לפשר", על פי תקנות המפורסמות אי-שם (באתר אינטרנט, למשל). בתקנות אלו יקבעו נהלים כמו אפשרות לחייב הופעה אישית של בני הזוג ולא ע"י ייצוג עו"ד/טו"ר; אפשרות לחייב בהוצאות משפט ושאלות נוספות. בתקנות יקבעו גם שאלות מהותיות של התייחסות לחוק איזון נכסים בין בני הזוג ושאלות עקרוניות נוספות.
ה. האפשרות השניה להגעת מתדיינים היא, כאמור, הסכמה לבוררות בתקופת הסכסוך. לפנינו אתגר "שיווקי" שיציע לבני זוג שהחליטו לפתוח "בהליכים" להעדיף בתי דין חברתיים אלו על פני הותיקים, המסומנים כלא-ידידותיים. הערכה היא כי רבים יעדיפו מסגרת חליפית זו מ"אהבת מרדכי" או כהתרסה והצבעה ברגלים נגד בתי הדין הותיקים.
ו. התוצא של בתי דין אלו יהיה חיובים כספיים (מזונות מוגדלים, למשל) כראות עיני הדיינים, לאחר שיגמרו אומר בלבם האם לפניהם מקרה הראוי ל"חיוב גט" או ל"כפיית גט" הלכתית, על בסיס השקפת העולם הלכ-חברתית. פסקי בוררות אלו ניתנים למימוש מהיר באמצעות בתי המשפט, ועל כך אין עוררין הלכתיים. ניתן גם להוציא צווי עיכוב יציאה מן הארץ בהליכי בוררות.
ז. יש להניח כי בעל שחוייב במזונות מוגדלים, למשל, במסגרת פסק בוררות, ימהר לבית הדין הרבני לתת גט, וחסל סדר סרבנות. לב הענין הוא, וזו הנקודה הקריטית, לאור הערכת רבים מהם הבקיאים בעולם הדיינות, כי הדיינים הותיקים לא יראו בפסקי בוררות אלו "גט מעושה", והגט קום יקום! סו"ס מדובר בפסק של "בית דין חשוב", לא פחות מכזה "הבא ממדינת הים", ואין אלו "ערכאות" ולא "קנסות" בלתי ראויים.
עד כאן עיקרי התכנית. אם "סקר ההיתכנות" הנערך בחדשים אלו יהיה חיובי, ניתן יהיה להשיקה כבר בחורף תשס"ח. במסגרת זו נערכת בדיקה משפטית והלכתית של נוסח פיסקת "הסכם הבוררות" הקצר, ובצידו תקנון בית הדין. ה"מדיניות ההלכתית" עצמה תתגבש "תוך כדי", בעקבות מקרים שיזדמנו. מחקר הלכתי-עובדתי יסרוק את גישת בתי הדין הרבניים להסכמי ממון הבאים לפניהם מכח בוררות, עורכי דין, מגשרים או הסכמי קדם-נישואין מפורטים.
אמת, אין בכל התכנית הזו פתרון לסרבנות גט קשה של אשה אשר בעלה מוכן להינמק כל ימיו בכלא ובלבד שיעגן את אשתו, או שפשוט נמלט לחו"ל מאימת הדין. יש בתכנית בשורה ברמת מתן תשובה לדילמה העקרונית: האם נגזר על כולנו לציית לפסקי בתי הדין הרבניים האיזוריים המיוסדים על תפיסת עולם מונוליטית לא-חברתית, או שמא אורה של "תורת חיים" יאיר גם את מחשכי סכסוכי הגירושין ומוראותיהם.