כשרותו של אולם באשדוד עלולה להישלל על ידי הבד"ץ באם תתקיים שם הרצאה על מדיטציה טרנסנדנטלית . האם זו באמת עבודה זרה כפי שטוענים נותני ההכשר?
יש כל מיני סוגי מדיטציה: יש מדיטציה שהיא עבודה זרה, יש מדיטציה שהיא לא עבודה זרה ויש מדיטציה שהיא לא עבודה זרה, אבל בכל זאת יש בה סממנים של עבודה זרה. המדיטציה הטרנסנדנטלית של המהרישי מאהאשיוגי אינה עבודה זרה. המהרישי מאהאשיוגי העומד בראשה הוא הודי שגר בשווייץ. קראתי את הספרים העוסקים בכך. בישיבה היה תלמיד שהיה תלמיד בכיר שלו וחזר בתשובה עקב כך, כי המהרישי מאהאשיוגי אמר לו שהמדיטציה אינה דת, וכל אחד צריך לקיים את הדת שלו. המדיטציה היא טכניקה של ריכוז.
האם הטכניקה הזו יעילה?
זו כבר שאלה אחרת. זו אינה שאלה הלכתית, זו שאלה מדעית. יש בעיה עם הטקס שמתלווה לכך, שיש תמונה ומדליקים נרות. הטקס הוא לא דבר "חלק". אמנם אנשי המדיטציה טוענים שזה לא טקס דתי, אלא טקס מסורתי שמבטא תודה ונאמנות למייסדי השיטה, ולא יותר מכך. על כל פנים, אני לא חושב שזו עבודה זרה.
מה זאת אומרת עבודה זרה? עבודה זרה שייכת לעבר הרחוק!
זה ברור שפעם זה היה עבודה זרה, אבל עכשיו זה עבר חילון וזה כבר לא עבודה זרה. בעבר הרבה דברים היו עבודה זרה. גם הרפואה היתה עבודה זרה וכן כל המדעים. הכל היה סלט אחד גדול. הרי אם מדובר במדיטציה הטרנסנדנטלית המדוברת, זו טכניקה בעלמא שאינה עבודה זרה. ואיני נכנס לשאלה אם זה הופך אנשים לבריאים או למבולבלים, לרציניים או לרחפנים. זו כבר שאלה אחרת שאינה קשורה לעבודה זרה. אולם יש טכניקות אחרות שקשורות לעבודה זרה. בהודו יש עדיין הרבה עבודה זרה. יש מדיטציות וגורו למיניהם שזה מזיק מאוד. הרבה אנשים ניזוקו עקב זה נפשית ומשפחתית. משפחות התפרקו וכן הלאה. זה לא דבר "חלק". צריך לבדוק אם גם המדיטציה הנ"ל מזיקה וגורמת לאנשים להיות מנותקים.
מה כל כך רע בעבודה זרה?
עבודה זרה אסורה ומזיקה כי יש כאן טעות כפולה: זו גם טעות חמורה במובן האמוני, וגם יש בזה גרורות מוסריות קשות, כמו לכל טעות מחשבית.
בשביל זה צריך להסיר כשרות? הרי מה אכפת לנותני הכשרות מה עושים במקום הזה, וכן לגבי מקומות שפתוחים בשבת. אם זה כשר, אז זה כשר. למה לקשור כשרות עניינים צדדיים?
כשהרב שנותן הכשר אומר שזה כשר, הוא מתכוון לכל הבחינות. תורה אינה רק ספר שמדריך מה לאכול ומה לא לאכול. זה לא ספר של אוכל בלבד. הכל צריך להיות כשר. לא רק הפה צריך, גם המחשבות צריכות להיות כשרות. גם להרוס משפחה זה לא טוב, ולא שהוא אכל אוכל כשר והרס את המשפחה. יש אחריות כוללת, שכשר זה כשר מכל הבחינות.
אז למה לא שמענו ששללו כשרות ממקומות בהם נשים באות בלבוש חשוף, ושמתקיימים בהם ריקודים מעורבים?
כי הדבר הזה אינו באחריות הבעלים. גם אם אתה אוכל מזון כשר, אינך יכול להקפיד שהאוכל יברך ברכת המזון. זו אינה אחריות שלך. אבל מה שאתה מספק צריך להיות כשר. המושג ההלכתי "כשר" בשולחן ערוך (מטבח כשר, יהודי כשר, חזקת כשרות וכדומה) לאו דווקא מתייחס לאוכל. יתכן שבימינו הלשון השתנתה וכשרות זה רק אוכל. אבל באמת הכל צריך להיות כשר, ולאו דווקא האוכל.
אם הבד"ץ מסיר את הכשרות והרבנות אינה מסירה, מותר לאכול?
באופן פשוט, מי שקובע זו הרבנות הראשית לישראל. היא זו שקובעת בארץ ישראל. מי שרוצה להחמיר יכול להחמיר ולדרוש עוד השגחות. אבל ברור שהרבנות היא שקובעת.
יש לך התנגדות לבד"ץ?
לא, אבל זה צריך להיות בצירוף לרבנות הראשית. כל רב אמיתי שאומר על מזון "כשר", המזון כשר. כמובן, רב אמיתי ולא רב רפורמי. בארץ ישראל יש לנו את הרבנות הראשית והיא "השופט אשר יהיה בימיך".
אפשר היום לסמוך היום על כשרות הרגילה, לאור כל המקרים ששומעים עליהם?
אני לא חושב שיש כל כך הרבה מקרים. לא צריך להפריז. זו מערכת ענקית ועצומה, ואין מנוס שמידי פעם יהיו גם תקלות.
שלילת כשרות
האם צריכים לשלול הכשר מאולם שמעבירים בו הרצאות על מדיטציה טרנסנדנטלית? ומה לגבי מקומות מחללי שבת? מה היחס לבד"ץ? והאם אפשר לסמוך על כשרות רבנות? הרב אבינר מדבר על הקשר לכשר.
