לאחרונה החלו להתפרסם בעיתונים ידיעות על חנויות בארצות הברית המגבילות קניית מזון, וכן על עליית מחירים צפויה בארץ עקב מחסור במזון. גם בעמודי הכלכלה בעיתונים ובמהדורות החדשות דנו באריכות במשבר האוכל הקיים וזה הצפוי לבוא. מכל מה ששמעתי עלתה תמונה די עגומה לגבי העתיד, נראה שמצב האוכל וכמויותיו יקטנו מחד, ואוכלוסיית העולם תגדל מאידך, כך שהמשבר סביב האוכל רק יגדל.
שמיעת הידיעות הללו בתוך שנת השמיטה הזכירו לי את הפסוק וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית. גם בשנת השמיטה עומד האדם מול שדותיו המופקרים, ושואל את עצמו כיצד הוא יתפרנס, מה הוא יאכל וכדומה. אלא, שבנקודה זו נגמר הדמיון בין שנת השמיטה למצב העולמי ואנסה להסביר מדוע.
האדם המערבי עומד בשנה השביעית הנוכחית מול שוקת שמתחילה להשבר והוא נבוך, כיצד יתמודד עם המחסור? מה יעשה אם השנה הבאה תהיה שנת בצורת באיזורים מרובי הגידולים בדרום ארצות הברית, כפי שמנבאים החזאים? מה יעשה אם תגדל אוכלוסיית העולם ולא יהיה מספיק אוכל להאכיל את כולם?
כמי שכל חייו גדל על האמונה שהכל תלוי בו ובמעשיו, הוא עומד חסר אונים מול כוחות הטבע. אין לו כמעט שום יכולת לשלוט על הגשמים או על גרמי טבע אחרים, והוא איננו מכיר פתרון מעבר לשכלו וליכולותיו הפיסיות.
גם האדם המאמין עומד בפתח השנה השביעית על סף שוקת שבורה לכאורה, אך לעומת האדם המערבי הוא יודע שיש על מי לסמוך - וציוויתי את ברכתי לכם בשנה השישית ועשת את התבואה לשלש השנים. האדם המאמין יודע שיש מלך לעולם, הוא יודע שמלכו של עולם אוהב את בריותיו ומרחם עליהם. כמי שכל חייו גדל על הידיעה שהכל בידי שמיים וכל מה שעושה השם הכל לטובה הוא עושה, בשנת השמיטה הוא מוסר את המפתחות לקב"ה, עוזב את שדהו וסומך על ברכת השם.
יאושו של האדם המערבי מוליד תחושה של קטסטרופה קרבה, ובשל כך הוא נכנס להתגוננות. כשאדם נכנס להתגוננות הוא גורם, גם אם בצורה לא מכוונת, לפגיעה בזולת - הוא מתחיל להעלות מחירים, להגביל מוצרים ועוד כהנה וכהנה צעדים, שהמשותף שבהם הוא יצירת פגיעה בחלשים ובמסכנים.
הבטחון של האדם המאמין מוליד תחושה הפוכה מזו של האדם המערבי. האדם המאמין יודע שבסוף יהיה בסדר, הוא יודע שיש מנהיג לעולם ובעיקר הוא יודע שיש פעולות שהם מעבר לשכלו ולהבנתו. ידיעה זו של האדם מובילה אותו בשנת השמיטה דווקא להיזכר באחיו המסכן שגם הוא בנו של הקב"ה, להזכר שכעת הם באותה ספינה, ומתוך כך לפתיחת כל היבול שנשאר לו בפני אחיו, ויחד לעמוד מול הקב"ה ולהאמין בישועתו.
בשנת השמיטה הנוכחית העולם כולו שואל מה נאכל, וגם אנחנו חלק מאותו עולם. גם בישראל המחירים עולים והמצוקות במזון צצות ויצוצו כנראה יותר בהמשך. שנת השמיטה הנוכחית היא צומת דרכים לאדם הדתי. זה הזמן בו הוא יכול לשאול את עצמו עד כמה הוא האדם המערבי, ועד כמה הוא האדם המאמין. הוא יכול לברר עם עצמו מהם תשובותיו למצוקה - האם כל חיפושיו נעים סביב הפתרונות שבידי אדם, או שמא הוא מחפש גם דרכי תשובה ותפילות. עד כמה הוא בהתגוננות, ועד כמה הוא פותח את ידו וממתין לישועת השם.