מתוך תחושה שהכותב מבטא את רחשי לבם של רבים הנני משיב לו במכתב גלוי.
אברהם היקר, הנני מאמין באמונה שלמה שאי אפשר לנתק את עם ישראל מארץ ישראל לנצח, היה לא תהיה, כדברי הרב קוק זצ"ל: "ארץ ישראל היא חטיבה עצמותית קשורה בקשר חיים עם האומה" (אורות ט), וכשם שישראל הם עם הנצח כך הקשר עם ארץ ישראל הוא נצחי. כהבטחת הקב"ה לאברהם אבינו: "ביום ההוא כרת ד' את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת" (בראשית טו חי) כפירוש רש"י, אמירתו של הקב"ה כאילו היא עשויה, לכן נאמר נתתי כאילו כבר נתתי למרות שביום ההוא עוד לא התממשה ההבטחה על הזרע ועל הארץ. ולגבי מדינה ערבית בארץ ישראל, שהיא בניגוד מוחלט לשבועתו של הקב"ה לאברהם אבינו בעקדה: "וירש זרעך את שער אויביו" (בראשית כב יז) בוודאי ובוודאי לא תקום ולא תהיה. ואם תטען: כי הברית והשבועה של הקב"ה הם דברים השייכים לעבר הרחוק ואינם רלוונטיים עכשיו כשאנו רואים בעיני בשר כיצד נשיא ארה"ב בוש בשיתוף פעולה עם ראש הממשלה שרון רוקמים תוכנית להקים מדינה ערבית בלב לבה של ארץ ישראל, מי וכיצד יכול לעמוד נגד שני האנשים הכוחניים הללו? - ניזכר בטענת המרגלים "לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו" (במדבר יג, לא). כפירוש רש"י ממנו – כביכול כלפי מעלה אמרו, דהיינו הם יותר חזקים אפילו מהשי"ת ח"ו. ועוד הוציאו דיבת הארץ באומרם "הארץ אשר עברנו בה ארץ אוכלת יושביה היא, ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם" (במדבר יג לב לג). כמעט כדברים שאנו שומעים בימים הללו מפי אנשים חסרי דעת שנחלשה אמונתם ורוחם והם מחפשים מפלט לחולשתם על ידי התנתקות מארץ ישראל והקמת מדינה ערבית, לא תקום ולא תהיה! אדרבא אנו צריכים לשאוב כוח ורוח מכלב בן יפונה ויהושע בן נון המאמינים הגדולים, שאמנם היו מיעוט של שניים מול עשרה, שניים מול כל הדור ההוא, אבל קבעו באמונה ובעוז "עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה" (במדבר יג ל). ובסופו של דבר הם צדקו וכבשנו את ארץ כנען בעוד המרגלים ודור המדבר לא זכו לעלות לארץ ונענשו במותם במדבר.
נכון לעכשיו, לאברהם מחיפה ולכל הכואבים והמודאגים, המסופקים והשואלים: מה יהיה ומה לעשות? ומנין נשאב את הכוח והעידוד לעת הזאת?
כוח שואבים מאמונה כפי שנאמר כבר, "צדיק באמונתו יחיה." האמונה הוודאית והמוחלטת בברית ובשבועה שהשי"ת כרת עם אבותינו ועמנו ועם כל הדורות, שארץ ישראל שייכת אך ורק לעם ישראל – רק היא קיימת לנצח ויוצאת ותצא לפועל בגדול במהרה בימינו. בעוד שכל התוכניות שהיו וכל התוכניות המתרקמות בהיפוך לזה, הן כצל עובר וכענן יחלוף כי "רבות מחשבות בלב איש ועצת ד' היא תקום". כל המדינאים בארץ ובעולם המתעסקים בתוכניות, בהסכמים ובחתימות – חתימתם אינם שווה כקליפת השום, כי זה בניגוד לברית ולשבועה האלוקית. מדינה ערבית לא תקום ולא תהיה, כי כשמה כן היא, מדינה של ערבוביה, של חושך, של אלימות, של שנאה, של רשע, של רוע, של טרור, של סבל לערבים עצמם ולאנושות כולה כפי שאנו רואים בחוש – לא יכולה לקום ולא תקום בארץ ישראל, ארץ הקודש, שתכליתה ומהותה להיטיב לעולם, להאיר לעולם, ליישר את העולם, לאחד את העולם ולעשות שלום בעולם כחזון כל נביאי ישראל. ואתם נאמני ארץ ישראל הנאהבים בשמים ובארץ, האוהבים עמם וארצם, ובפרט מתיישבי יש"ע וגוש קטיף המוסרים חייהם על העם ועל הארץ ומרבים את כבוד ד' בעולם, עליכם כבר נאמר: אלה לחיי עולם, הם הם "מצדיקי הרבים המשולים לכוכבים המאירים לעולם ועד" (דניאל יב ב-ג). ויתקיים בנו "כי לא יטוש ד' עמו ונחלתו לא יעזב".
מהמצפה לישועה השלמה