לחם, השפלה

ב"חצי חינם" מעסיקים קופאיות 17 שעות ביממה * בחברה הלוויין "יס" משלמים למתקינים 10 ₪ לשעה * בבנק הפועלים קונסים עובדים שמנסים לעזוב * באוניברסיטאות מפטרים מדי שמונה שנים כדי לא לתת זכויות * העובד הישראלי הפך למה שהיה עד לא מזמן העובד הזר: פועל שחור, זניח ובר החלפה * המעסיקים לוקחים דוגמא מממשלת ישראל: למה לשלם בזמן כשאפשר לא לשלם בכלל? בין עבודה לעבדות.

עובדת ב"חצי חינם": "הגעתי בשמונה בבוקר ונשארתי עד שתיים בלילה. יש בתלוש שלי 300 שעות בחודש, בשכר הכי קטן שאפשר. הרשת יודעת שלבנות אין כוח לתבוע ולא נותנת אפילו שכר מינימום. ככה הקונים מקבלים מאד בזול, ולא יודעים שאנחנו משלמות על זה.

(מתוך: 7 ימים, 13.5.2005)

בוקר טוב. עוד יום חדש בפתח. קמתם?! יפה! מודה אני, אמרתם?! ברכות השחר?! יצאתם לדרך והגעתם לבית הספר. בשער מקדים את פניכם השומר. הוא כבר הגיע מזמן, סרק את החצר, ובדק שהכל כשורה.

נכנסתם לכיתה?! בזמן?! יופי. הכיתה נקיה ובוהקת. במסדרון (הנקי) או בחדרי השירותים מסתובב העובד שטרח על נקיון בית הספר. גם הוא הגיע בשעה מוקדמת, ודאג שהכל יהיה מוכן - בשעה היעודה.

מה המשותף לשניהם?

הם עובדי קבלן! זה אומר שהם עובדים "לפי שעות". בימים שיש חופשה - הם לא זוכים לשכר. חלק מהזכויות המגיעות לכל עובד, לא מגיעות להם. עבדות מודל 2007. בתוכנו.

השבת נקרא בעשרת הדברות. כשנקשיב לדיבר "לא תגנב", נחוש שאין הדברים עוסקים בנו. סדר הדברות יוצר הבחנה ברורה בין דיני נפשות לבין דיני ממונות. בעוד "שלא תרצח" עוסק בדיני נפשות, "לא תגנב" עוסק בדיני ממונות. אולם למקרא פירושו של רש"י מתעורר קושי גדול. "לא תגנב - בגונב נפשות הכתוב מדבר". מעבר לקושי שבהטיית הדיבר מעיסוק בדיני ממונות לדיני נפשות נראה כאילו דברי רש"י אינם רלוונטיים ושייכים לעולם שהיה ואיננו. הרי זה שייך לימים אפלים מן העבר בהם העבדות והסחר בנפשות תפסו מקום רחב. דומה שהעולם המערבי השתחרר מסחר בבני אדם. דומה שחברה המרבה לעסוק בשאלות הקשורות בזכויות אדם לא תיתן לעוולות חברתיות מסוג זה להיות נחלת הרבים.

למרבה הצער, גם בימינו אנו נתקלים בסחר באנשים. למרבה התדהמה גם במדינת ישראל תופעות נוראיות המביאות לידי ביטוי זלזול בערך האדם שחביב על שום שנברא בצלם אלוקים.

חז"ל חרדו מקלות דעת היכולה לתת לגיטימציה להבחנה בין בני אדם שונים: "אחד הגונב את האיש או את האישה, את הגדול או את הקטן, אפילו קטן בן יומו, הרי זה חייב" (מכילתא דרשב"י). אין הבחנה בין אישה הנמכרת כחפץ עובר לסוחר לבין העני הנמכר כעובד-עבד למעביד חסר לב המחסר ממנו את זכויותיו הבסיסיות כאדם. עלינו להתקומם כנגד התופעות הללו, להוקיעם מתוך מחננו ולהעניש בחומרה את כל מי ששולח את ידו בסחר בבני אדם.

בשנים האחרונות התרחב בארץ מאוד היקף העסקת עובדים באמצעות חברות כוח אדם וקבלני משנה. האומדנים, הנסמכים על הנתונים הרשמיים של משרד התמ"ת, מורים על כך שבישראל של היום, 5% מכלל העובדים מועסקים באמצעות חברות כוח אדם - פי חמישה מהמקובל ברוב מדינות המערב (בבריטניה, ארה"ב, ספרד, גרמניה, אוסטריה ואיטליה מדובר על פחות מאחוז). ברוב המקרים מדובר בעובדים מוחלשים, המקבלים שכר מינימום, במקרה הטוב, ואינם זוכים לרוב לשום הטבה נוספת, גם אם היא מעוגנת בחוק. רק 4% מעובדי כוח האדם מבוטחים בביטוח פנסיוני, לעומת %60 מכלל השכירים במשק.

מדינת ישראל היא המעסיק הגדול ביותר של עובדי קבלן בישראל, ומכאן שתידרש להשקיע משאבים רבים בעת ההתקשרות עם קבלנים ובעיקר באכיפה, כאשר אלו מפרים את זכויות העובדים. על אף ההצהרות כי הממשלה עושה ככל שביכולתה למיגור העוני, הרי שבפועל הוכח פעם נוספת כי היא פועלת להרחבתו

אז מה עושים? השלב הראשון, מתחילים לעורר את המודעות, את ההבנה שלא ניתן לשיקולים כלכליים להיות גורמים מרכזיים בקביעת היחס לאנשים. ברגע שבו הרכוש, הכדאיות הכלכלית, משתלטים על החברה והופכים להיות הגורם המרכזי בהתווית דרכה, מאבדת החברה את המצפן המוסרי שלה.

בשלב השני, ניגש למנהל בית הספר ונבקש ממנו לדאוג להעסקת עובדים שיזכו לזכויות מלאות. לא יתכן שבמקום בו עוסקים בחינוך, יעשה מעשה לא צודק, לא ראוי, לא מוסרי.

בשלב השלישי, נעורר את התלמידים כולם, להבין את הבעיה הקשה שבהעסקה פוגענית, בהשפלה. אולי נאלץ להפגין, אולי להשבית את ביה"ס, אין לדעת.

אבל, עלינו למנוע, בכל מחיר את חידושה של העבדות בארץ הקודש.

עד אז, אפשר לצעוד צעד ראשון, קטן, בהשבת הכבוד האנושי לכל אחד מהעובדים: להקדים להם שלום, לנהוג בהם בהערכה ראויה, להודות להם על עמלם ומאמציהם. צעד אחד קטן, מהווה פסיעה ראשונה בדרך לשינוי גדול!

• האם נתקלתם בהעסקה פוגענית?

• כיצד אתם מתייחסים לעובדי השירותים שבסביבתכם?