לבד בשומרון

"ממשלת ישראל הפקירה ומפקירה אותנו. המתנחלים הם סוג ב' - ודמם הפקר". בעקבות הפיגוע באיתמר, רבקה שמעון מאשימה

חדשות כיפה רבקה שמעון 13/03/11 00:00 ז באדר ב'

לבד בשומרון
יחצ, צילום: יחצ

עם קבלת הבשורה המרה על הרצח המזעזע בישוב איתמר, מלווה אותי תחושה קשה של - אנחנו לבד. לבד בשומרון. מלחמה רוחשת פה וממשלת ישראל הפקירה ומפקירה אותנו, תוך שהיא נותנת את מלוא הלגיטימציה לכך שמתנחלים הם סוג ב ודמם הפקר.

השר המופקד על ביטחוננו, אהוד ברק, שולח יחידות יס"מ ומג"ב לירות במתנחלים, שכל עוונם הוא ישוב הארץ. אפילו מול נוער ערבי מתפרע המשליך צמיגים בוערים מעבר לגדר הביטחון בענתא לעבר פסגת זאב מזרח השכנה, מתחבאים המג"בניקים מאחורי גדר ולא מקבלים אישור לשימוש בכוח. מתן וילנאי, בשוויון נפש, מאשר את העובדה שכן, יש אישור לאימון צבאי בתסריט בו מתנחלים (שהם בעצמם משרתים בצה"ל) יאיימו בנשק חם על חיילים, ולכן הוא ממליץ לתרגל חיילים לירות בהם בנשק חם. למה לא?


אלעד, יואב והדס ז"ל. מה יקבלו המרצחים כעונש?


דמם של חמשת בני משפחת פוגל ובן ישי - בראשם של אהוד ברק ומתן וילנאי וכל מי שמשתף פעולה עם המדיניות שלהם.

מה יקבלו המרצחים כעונש? בית כלא שהוא בית מלון חמישה כוכבים עם טלביזיה, ולאחר זמן שחרור בעסקת שבויים כלשהיא.כל הפסיכולוגים שנשלחו באמצע השבת לדבר עם היתומים לא יועילו. את הנעשה אין להשיב. מזל"ט מסתובב לו בשמי השומרון כדי לוודא שנוער הגבעות לא נוקט בתג מחיר. איפה הייתם בליל שבת? איפה היה המזל"ט המתוקצב שלכם? מי הם האויבים שלכם? לבד. לבד בשומרון.

רודפים את מי שחושב אחרת

לצערי, אני משתמשת במילים אלו כמילים שמהדהדות לי מהספר לבד בברלין של האנס פאלאדה, בו אני קוראת בימים אלו. אני מצטמררת כשאני קוראת את הספר. אני מצטמררת כי התיאורים בספר מזכירים לי את הנעשה במדינתי הציונית, שהוקמה לאחר השואה.

גיבור הספר של האנס פאלאדה, גוי גרמני תושב ברלין, הפיץ כרוזים נגד השלטון הנאצי שנבחר בבחירות חוקיות ודמוקרטיות לחלוטין בארצו. בכך הוא מחה על כל חוסר הצדק והעוול שראה סביבו. היום הוא בעינינו גיבור. בעיני הממשלה הנאצית שרדפה אותו הוא היה מסית ומדיח.

הקמת גדר מרדימה את המערכת הצבאית

(היישוב איתמר. צילום: מנחם ברודי-cc-by-sa)


כל מי שמעז במדינת ישראל להשמיע דעות נגד מדיניות ממשלות השלום של השנים האחרונות נרדף ומוכרז כמסית ומדיח. ראו הרב דב ליאור, הרב אליעזר מלמד, הרב אליקים לבנון, הרב יצחק שפירא, ברוך מרזל ומיכאל בן ארי. נריה אופן תושב יצהר, חייל מצטיין ביחידת דובדבן הורחק מביתו במעצרים מנהליים על הפצת הכרוז אין ערבים-אין פגועים. הפיגוע האחרון מוכיח שהוא דווקא צדק. היום הוא נרדף, בעתיד הוא ייחשב גיבור.

שמעון וייזמן, חייל בחופשת שחרור, עצור לשלושים יום בכלא בעוון נתינת ראיון לתקשורת על הריסת ביתו בחוות גלעד. למה לא תובעים את אנשי התקשורת, המודעים לכך שעליהם לפנות לדובר צה"ל לפני שהם מראיינים חייל במדים? למה אותם לא שופטים ודנים? מעצרו מצטייר כנקמה פרטית קטנונית של המח"ט.

תגובות המתיישבים מזמנים את הפיגוע הבא

זכור לי,לאחר הפגוע באיתמר בו נרצחו שלושה נערים בישיבה התיכונית חיצים, ישבנו על הגבעה באיתמר בחברת הרב רונצקי לשיח נשים. דברו בעד ונגד הקמת גדר. הרב רונצקי, שבא מהמערכת הצבאית, הצדיק את הצבא, הצדיק את הקמת הגדר, לימד זכות על חיילי צה"ל שעושים כמיטב יכולתם. אינני מסכימה איתו.

הקמת גדר מרדימה את המערכת הצבאית, גם האזרחית. שיחות שלום של ממשלות ישראל מלבות את אש המלחמה נגדנו. פינוי מאחזים והקפאת הבניה משלהבים את הדמיון המוסלמי, הם כבר רואים אותנו בחוץ. פגיעת כדורי גומי בתושבי חוות גלעד מביאים את חיילי צה"ל לאדישות מול מתנחלים. הביטחון הוא מאתנו והלאה. דמנו הפקר.

תגובת אנשי איתמר ובראשם הרב רונצקי היא תגובה מרדימה. לומר שאנחנו חזקים ונשרוד - תגובה כזו מרפה ידיים, משתקת תגובה הולמת ומזמינה את הרצח הבא, לא עלינו. בתגובה כזו אינני מאמינה שמישהו בממשלה או במשרד הביטחון יזום פינוי ישוב ערבי שממנו יצאו ערבים לפגע. אם לא שניים אלה, מחר יהיו אחרים, אבל ממשלתנו מתנהגת כרפובליקת בננות של אובאמה.

מובלים כצאן לטבח

לצערי השתתפתי ביותר מדי לוויות ביש"ע. המצב רק הולך ומחמיר. ביבי הביא עלינו את הסכם וואי בחברון שבעקבותיו ידענו שם פיגועים ורציחות. הוא מתכנן לנו עכשיו את נאום בר אילן 2, הוא יפנה את השומרון, ימעיט את אחיזתנו בבקעה, יפקיר את תושבי המדינה למטחי טילים מכל עבר, ולנו אסור לנקוט בתג מחיר. אנחנו מובלים כצאן לטבח. מיני שואה - כבר אמרתי?

מפי הרב דודקביץ שמעתי באזכרה לזכרו של קב"ט מועצה אזורית שומרון, גלעד זר הי"ד, גם הוא תושב איתמר , שמביאים הרוגי מלכות לקבורה, כשבלוויה רואים כל המלווים כולם את הגופות המרוטשות, את הדם, כדי לזעזע. כדי לנקום. כדי שמידת הדין תנקום. מישהו מהגורמים הממלכתיים יתעורר פה?

הנה אנו מתקרבים לימי הפורים. מרדכי היהודי בגישתו הפוליטית לא מצא חן בעיני עמו, כשהתנגד למשתה אחשוורוש. הוא עצבן את כולם כשעמד בשער המלך, לא יכרע ולא ישתחווה להמן. כשהכריז על צום שלושת ימים שנפל על יום ראשון של פסח הסתכסכו איתו הרבנים החרדים שאף פעם לא רואים את התמונה הכוללת ומה שמעניין אותם זו ההלכה הצרה. גם בסוף ימיו, כשהתברר שגישתו הייתה צודקת- היה רצוי רק לרוב אחיו. כאז כן היום. החייל שמעון וייזמן, תושבי המאחזים וחוות גלעד, הרבנים שפרסמו את המכתב הקורא לא להשכיר דירות לערבים ומחברי ותומכי הספר תורת המלך הם מרדכי היהודי של ימינו. לצערי, ממשלת ישראל בשנים האחרונות משתתפת במשתה אחשוורוש. כל פעם משתה אחר, מלך אחר.

הרבנים כחותמת גומי להחלטות הממשלה

הגישה של הרבנים הממלכתיים מהווה חותמת גומי לממשלות ישראל השונות. הרב רונצקי, שידיו רב לו בעשייה תורנית חינוכית, נבחר לרבצ"ר בגלל דעותיו הממלכתיות. משהשפיע מדעותיו על חיילי צבא הגנה לישראל במבצע עופרת יצוקה התקשורת נכנסה בו ונעשו נסיונות לסתום את פיו. במקומו נבחר רפי פרץ- שגם הוא ידיו רב לו בעשייה חינוכית ותורנית, אך בגישתו הממלכתית יהיה מאד נוח להתנהל מולו.

אנא אנו באים? הנה, מה קרה עם הזוג פוגל? קודם הם ישבו בנצרים. משם נעקרו עם תושבי הישוב לאריאל וחיפשו שיקום באיתמר. האם הם לא הובלו כצאן לטבח? אין אתנו נביא, רק קומץ קטן של אנשים אמיצי רוח ודרך שרואים את הסכנה מול פני עם ישראל וממשיכים עם האמת.

אני מבקשת להוסיף שאני משתתפת בצערן של משפחות הרב יהודה בן ישי וטלי רעייתו, הוריהם של רות פוגל הי"ד. כמו כן משתתפת בצערן של משפחות הדודות, ליאת ואך ודינה ראפ. ארץ, אל תכסי דמם, ואל יהי מקום לזעקתם!