הויתור של מפלגת "הבית היהודי" על תיק התרבות במשרד שהיה עד אתמול המשרד למדע תרבות וספורט, מדגיש היטב את הידרדרות הייצוג הציבורי ועמדות ההשפעה של הציבור הדתי לאומי לאורך שנותיה של מדינת ישראל. ממעמד משפיע והחזקת תיק החינוך והתרבות בימי המפד"ל הישנה של ד"ר בורג וזבולון המר ז"ל, למפד"ל החדשה של ימינו.
פרופ הרשקוביץ ודאי ירגיש בנוח במשרד המדע החדש בטיפול בתוכניות של תשתיות מדעיות ומחקרים בין-אוניברסיטאיים אך ספק אם לשם כך נבחר, שכן השפעת נושאים אלו על חיי התושבים בישראל היא מזערית.
לעומת זאת מינהל התרבות עליו ויתרו בבית היהודי, ללא קרב, משפיע במישרין על אופי התרבות הנצרכת ע"י כלל האזרחים ובכלל זה קביעת מדיניות וסיוע למוסדות וליוצרים בתחום התרבות ,קיום פעילות שוטפת, אירועים, פסטיבלים לאמנות, קביעת קריטריונים לתמיכות, ועוד ועוד.
מינהל התרבות מטפל ותומך על פי קריטריונים שנקבעים ע"י המשרד בכ-850 מוסדות תרבות ואמנות ובלמעלה מ-2,900 בקשות המוגשות מדי שנה לתמיכה במוסדות ופרויקטים בתחומי מוסיקה, תיאטרון, ספרות, אמנות פלסטית, קולנוע, מוזיאונים וכדו. מוקד ההשפעה האמיתי על חיי התרבות של כלל תושבי המדינה.
כוחה האלקטורלי של "הבית היהודי" אולי אינו מאפשר את החזקת תיק החינוך אך ההזדמנות להשפיע על כלל חיי התושבים באמצעות התרבות היתה בהישג יד וחבל שהוחמצה, זאת מבלי להזכיר את הרווח העצום שהיתה יכולה להפיק היצירה היהודית הדתית מעמדת השפעה שכזאת.
אם ביקשה מפלגת "הבית היהודי"- המפד"ל החדשה במערכת הבחירות האחרונה להוכיח לבוחריה הפוטנציאליים כי תהום פעורה בינה לבין מפלגת האיחוד הלאומי החד מימדית בתחומי הענין והרצון להשפעה בתחומים שונים הקשורים לחיי כלל האזרחים במדינה, נראה כי אתמול היא הוכיחה לבוחריה מוקדם מהצפוי כי כל הבטחותיה היו לשווא.
הכותב הינו מוסמך במינהל עסקים, פעיל במפלגת הבית היהודי ובתנועת נאמני תורה ועבודה