זעם עצום מצד חברי מרכז הבית היהודי ביום לאחר הודעתו של בנט על שריונו של שחקן הכדורגל לשעבר אלי אוחנה למקום ריאלי ברשימת הבית היהודי לכנסת.
לראשונה מאז נבחר בנט לעמוד בראש הבית היהודי ב-2012 נשמעים קולות של חברי מרכז הקוראים לעזוב את המפלגה, זאת מכיוון שהיא איבדה את דרכה, ואינה לטעמם מייצגת את הציונות הדתית, ובחלק מהמקרים, גם לא את החילונים.
אחד מחברי המרכז הבכירים בירושלים, אברהם צימרינג, שהינו מתנגד וותיק לבנט, אמר ל'כיפה' הבוקר כי הוא לא מתכוון לעזוב את הבית היהודי, אך הוא שומע קולות רבים של מתמודדים המעוניינים לעשות כן. “אמרתי כבר בעבר שבנט היה הפתעה חד פעמית. בנט מוביל אותנו לליכוד ב' והמפלגה תקבל עשרה מנדטים בקושי בסופו של דבר".
"מפלגה תמיד היתה בשבילי קודם בית ערכי ורק אז שאלה של אינטרסים. אני לא מחפש שלמות וברור לי שאין דבר כזה משהו מושלם. לכן במשחק החיים אתה חייב לצייר לעצמך גבולות ערכים שאותם לא תעבור", כתב חבר מרכז בשם יוני ורנר, בפוסט שמופץ בשעות האחרונות בקבוצות וואטסאפ של חברי מרכז תחת הכותרת 'הבית היהודי, הסוף. “אבל זה לא עניין פרסונלי.לא משהו אישי אלא רוח המפקד פה היא שבעייתית. בעצם,התחושה שלי היא בעיטה בבטן ללא כל התרעה מראש. חשוב לי לומר שעזיבת המפלגה היא קשה עבורי ועד לפני כמה שעות זה בכלל לא היה משהו מעשי מבחינתי. אלא שכאמור יש גבולות שאתה אומר לעצמך "עד כאן"”.
"שריון אלי אוחנה מבטא אמירה שפני המפלגה לכיוון אחר.אם עד היום דובר על מפלגה ציונית דתית שפותחת את שעריה ומרחיבה את המעגלים,הרי שהערב התברר שזו לא הדרך.המפלגה הפכה למשהו ללא בסיס.ללא דיון נוקב בשאלות מהות,ללא מתן תשובות לשאלות קשות ובעיקר למפלגה שמנסה לגנוב עוד כוכב ועוד כוכב בשביל להשביע את יצר המנדטים. בסוף לא נותרה לי שום ברירה ובין השאלה אם לתת עוד צ'אנס או ללכת עם האמת שלי,אני בוחר באמת ועוזב את המפלגה", כתב ורנר.
מכה נוספת מגיעה מראש תא הסטודנטים של הבית היהודי באוניברסיטת תל אביב לשעבר, לב סלודקין, אשר הינו פעיל וותיק במפלגה שאינו חובש כיפה. “אני חילוני ב- 100% שהלך אחרי החזון שלך באש ובמים. הובלתי הפגנות של מאות אנשים תחת הדגל של הבית היהודי - תמיד בגאווה רבה במה שהמפלגה הזו מייצגת. במו ידיי גרמתי לכך שמאות אנשים יצביעו למפלגה הזו, ופקדתי מאות נוספים במהלך ההתפקדות האחרונה”, כתב סלודקין בדף הפייסבוק שלו.
"נפתלי - דווקא בהיותי אדם שאוהב אותך, הרשה לי לשאול אותך: מה לעזאזל עובר עליך?! אכזבת אותי בענק. בחרת לשריין את אלי אוחנה, כדורגלן מוכשר ללא כל ספק, על אף הרקורד המפוקפק שלו בפוליטיקה (תמיכה בהתנתקות ונכונות לחלק שטחים לכל דורש). מה זה אומר עלינו, אם אנחנו תוקפים ח"כים מהעבודה על אמירות נוראיות שאמרו - וביד השנייה אנחנו משריינים אנשים כמו אוחנה שאמרו דברים מזעזעים גם כן?!”
"מה זה אומר עליך - שבחרת לשריין אדם כמו אוחנה, ולמחוק את הסיכוי של מתמודדים שקרעו את התחת במהלך הפריימריז והם עשו טיפ-טיפה יותר מאלי אוחנה בחיים הציבוריים שלהם? במה אלי אוחנה יותר טוב מדני דיין, שמעון סלומון, אנט חסכיה או רונן שובל?! תשובה: הוא לא!!!”, הוסיף סלודקין.
"למה? כי הוא פרצוף יפה? חילוני? מזרחי? נפתלי, גם אני חילוני - אבל איך לעזאזל אוחנה יתרום לי כחבר כנסת?! לא זו הייתה כוונת המשורר כשדובר על לבצע איזון בהרכב הרשימה!!! אני בטוח שיש מספיק מועמדים חילונים/מזרחים/אשכנזים/רוסים או כל שריון אחר שהם אנשים עם קצת יותר נאמנות אידאולוגית וקצת יותר ניסיון בעשייה הרלוונטית עבור חברי כנסת!”
"נפתלי. זה לא הבית היהודי אליו ייחלתי ופיללתי. לא לשם כך שכנעתי אנשים להצביע לך. לא הצבעתי לבית היהודי כדי לקבל ליכוד ב' - ערב רב של אנשים שביניהם אין שום חוט אידיאולוגי שמקשר ביניהם. כשאתה בוחר להכניס לרשימה אדם שעשה את שמו מהיותו כדורגלן - אתה מרדד ומגחיך את המפלגה שלנו", תקף סלודקין במילים חריפות.
"נפתלי - אם לא תחזור בך מההחלטה הזו, אני אשקול את המשך צעדיי במפלגה הזו. ואני בהחלט אמליץ זאת גם לשאר חבריי. שוב: אני לא איזה מתנחל עם מעיל דובון ועוזי במעלה אמציה ג' (שאותם אני אוהב אהבת אמת). אני חילוני צעיר תושב המרכז - ואתה עלול לאבד אותי ואת חבריי אם האיש הזה הוא הדבר הכי טוב שהצלחת לשריין במפלגה שלנו".
מנגד, היה גם מי שיצא לטובת בנט ושיבח אותו על המהלך. מוטי קרפל, חבר מרכז מוכר התייחס הבוקר לנושא וכתב "אני מודה שגם אצלי התגובה הראשונית למהלך השריון של אלי אוחנה ב"בית יהודי" היתה הרמת גבה. אבל במחשבה שניה נפתחתי להבנת כוונת המשורר. השיקולים בעד ונגד כבר נאמרו בתגובות הרבות. כאן אני רוצה להוסיף עליהם רק שניים: א. כדאי להיזכר עכשיו בגבות הרבות שהורמו כשצורפה איילת שקד לבית היהודי. לאיילת כבר התרגלנו, וגם לציבור הרחב שהיא הביאה כנדוניה. היום אנחנו כבר לא יכולים בלעדיה. לא בלתי אפשרי שאלי אוחנה יתברר בעתיד כרכש לא פחות מוצלח ממנה. ב. אם הבית היהודי רוצה להיות הבית של כווווווווולם, הוא חייב לפתוח את שורותיו לציבור שאלי אוחנה הוא מייצג מובהק שלו, ציבור שהוא אולי הרחב ביותר בחברה הישראלית.
ימים יגידו האם המהלך היה נכון".
"המהלך הזה מעיד שנפתלי בנט הוא מנהיג - אמיץ ונועז, חותר למגע ומוכן לקחת סיכונים, חותר בדבקות למטרה הגדולה - ולא רק פוליטיקאי. אמיץ ונועז - שכן התגובה המידית של רבים מתומכיו המובהקים - אכזבה, התנגדות, מחאה - היתה צפויה וברורה לו, ובכל זאת הוא לא נמנע ממהלך שבו הוא האמין. חותר למגע ומוכן לקחת סיכונים - משום שהוא חושב כיצד לפרוץ למעגל הבא, ולא רק להתבצר במעגל הקיים ובבסיס התמיכה הראשוני שלו, גם במחיר סיכון הבסיס הזה. דבק במטרה הגדולה - משום שאי אפשר לדבר על "לא רחוק היום שהבית היהודי ינהיג את המדינה", בלי לפתוח את שורותיו למעגלים ציבוריים רחבים ומתבקשים נוספים”.
"אם ברוח זו הוא גם ינהיג את המדינה בבוא הזמן, אם וכאשר - יש סיכוי לפריצת המבוי הסתום אליו היא נקלעה.
אם הבית היהודי רוצה להנהיג את המדינה ולהפוך את הזהות היהודית למצע המשותף של החברה הישראלית, הוא חייב להכיל בטבעיות גם את הציבור שאלי אוחנה הוא מייצגו המובהק - זה שהולך בשבת לבית הכנסת, עושה קידוש, ואח"כ, במקום הצולנט, הולך לראות כדורגל. אין יותר דתיים וחילוניים - כולנו יהודים", סיכם קרפל.