בחודשים האחרונים ריחף ענן שחור על מערך הגיור בצה"ל בגלל פליטת פה חסרת אחריות של נציגת פרקליטות המדינה. עד לאותה פליטת פה, היה הויכוח על הגיור בישראל ממוקד בתחום המערך האזרחי, ושאלת מהימנות כוונות המתגיירים. מערך הגיור הצבאי עבד ביסודיות ובנקיות ואיש לא הרהר אחריו.
פסקו של הרב עובדיה יוסף מאשר את התמונה הזו ונותן גיבוי מלא לרב עמאר להמשיך ולתמוך במפעל החשוב הזה, שבו באים חיילים שמזהים עצמם כחלק מעם ישראל ומחברים את זהותם האישית לזהות ההלכתית. ח"כ הרב אמסלם פרסם כבר לפני זמן רב את עמדת הרב עובדיה, כפי שנאמרה לפני ארבעים שנה, אך לאנשי ש"ס לא היה נוח מהצגה זו.
היה נראה להם שהרב אמסלם "מושך" את הרב עובדיה למחוזות ליברליים מדי ויוצר מתח מיותר בינו לבין המנהיגות הליטאית. ב"ה שכוחו של הרב עובדיה עומד לו לבטא את עמדתו המקורית ללא משוא פנים וללא מורא מבני אדם.
 |
|
ב"ה שכוחו של הרב עובדיה עומד לו לבטא את עמדתו המקורית (צילום: יוסף אבי יאיר אנגל)
|
תקרב ולא תרחיק
העמדה הזו, המבקשת לקרב רחוקים ולקבל את אותם רבבות אנשים המבקשים להיות חלק מכלל ישראל, מעוגנת בעומק המחשבה היהודית, כפי שניתן לראות כבר במדרש ההלכה של פרשת השבוע, יתרו. על הפסוק שבפרשת יתרו: "אני חותנך יתרו בא אליך" אומר המדרש (מכילתא דרבי ישמעאל יתרו - מסכתא דעמלק פרשה א):
ר אליעזר אומר: נאמר למשה אני, אני הוא שאמרתי והיה העולם, אני הוא המקרב ולא המרחק, שנאמר (ירמיה כג כג) האלוה מקרוב אני נאם ה ולא אלהי מרחוק. אני הוא שקרבתי את יתרו ולא רחקתיו, אף אתה, כשיבא אדם אצלך להתגייר [ו]אינו בא אלא לשום שמים, אף אתה קרבהו ולא תרחיקהו. מכאן אתה למד, שיהא אדם דוחה בשמאל וימין מקרב, ולא כשם שעשה אלישע לגחזי ודחפו לעולם
רבי אליעזר משנה את הפיסוק של הפסוק ובמקום לקרוא: "אני חותנך יתרו בא אליך" (כשהמילה אני היא הנושא והמילים חתנך יתרו נלוות לנושא ומתארות אותו) קורא "אני"! חתנך יתרו בא אליך. אם עד עכשיו חשבנו שיתרו הוא הדובר אל משה, בא רבי אליעזר ומפתיע אותנו שהדובר הוא לא אחר מאשר ה בעצמו. ר אליעזר טוען שהאני שמופיע כאן הוא אותו אני המופיע בספר ירמיהו (פרק כג):
הַאֱלֹהֵי מִקָּרֹב אָנִי נְאֻם ה וְלֹא אֱלֹהֵי מֵרָחֹק?
ההוראה האלוקית בדרשת רבי אליעזר חד משמעית "אני הוא שקרבתי את יתרו ולא רחקתיו". אל תנסה להיות יותר צדיק ממני. אם מגיע אליך מישהו, שבתו התחתנה עם בנך או נכדיו קשורים בך - גם אתה תקרב ולא תרחיק.
טורקים את הדלת בפני של המתגיירים
בצה"ל משרתים אלפי חיילים יוצאי חבר העמים, שעלו או נולדו בארץ. רובם הגדול בנים לאב יהודי ולאם נכריה. השרות עבורם הוא זכות וחובה. הם בחרו במסלול של מסירות נפש ושיתוף כוחות לביסוס העם היהודי בארצו. החיילים האלה יכולים לעבור, במקביל למסלול הצבאי, לימודי יהדות שבסופם מתאפשר להם לעמוד לפני בית דין לגיור. המסלול הזה (שנקרא "נתיב") מסייע לאותם מאות חיילים לגשר בין הזהות היהודית עליה גדלו לבין הזהות ההלכתית שאותה היו צריכים להשלים.
המסלול של הגיור לחיילי צה"ל מתבסס על הגדרה ההלכתית של כמה מגדולי ישראל שקבעו שכאשר אדם "מרגיש צרת השעבוד ונלווה עמם בצרתם, זה מורה שליבו שלם וחפץ ביהדות עד מאוד". על פי עקרון זה מוביל הרב ח"כ חיים אמסלם את מדיניות הגיור ההלכתית הראויה למדינת ישראל. העמדה המקשיחה מבקשת להטיל מום באותם חיילים שרובם שייכים ל"זרע ישראל". מטילי הדופי נהנים להצביע על אותם רבבות ולומר "ראו בן פוטי זה שאבי אמו פיטם עגלים לעבודה זרה". בעין רעה הם מתבוננים על אותם אנשים שבחרו לכרוך את גורלם עם העם היהודי ובבוטות דורסנית מבקשים לטרוק בפניהם את הדלת.
יבורך הרב עובדיה ויאריך ה ימיו ושנותיו על מנהיגותו שבאה לחזק את המסלול הזה ולהגן על אותם מתגיירים מפני אלה המבקשים לחסום את דרכם.