ימים ספורים אחרי הסערה סביב הדחתו של הרב חיים דרוקמן ממנהל הגיור, יוצא הרב דרוקמן בהתקפה מפורשת כלפי פסק הדין השערורייתי של בית הדין הגדול בירושלים.
בכנס של ראשי ומנהלי מוסדות בני עקיבא, תיאר הרב דרוקמן, ראש ישיבות בני עקיבא, את חשיבות הגיור בדורנו ופירט במקצת את התהליך שהביא לפרסומו של בית הדין הרבני שהמליץ לפסול את כל הגיורים של בית הדין גיור שבראשו עמד.
"לפני כחודשיים התקשרו אליי דיינים ותיארו בפני, כי בכינוס של כל הדיינים בבתי הדין בארץ נשא דברים הרב שרמן, ראש בית הדין וחילק לכל באי הכנס את פסק הדין המדובר", סיפר הרב דרוקמן, "באותו פסק דין, המלא בדברי אהבה עלי, הוא תוקף אותי ואת מעשיי ואני הייתי מרכז עניינו של אותו פסק דין.
לאחר מספר ימים קרא לי אותו הרכב לבוא ולטעון את טענותיי", המשיך הרב, "אמרתי להם: אני מוכן לבוא ולהסביר בפני כל הרכב את מעשי, אבל אתם כבר חרצתם את דיני ופרסמתם אותו בשער בת רבים. הרי אתם נגועים בדבר ובפניכם אינני יכול לבוא ולטעון. רק לאחר שקבעו לי תאריך אחר והתעקשו שאבוא, שלחתי מכתב לנשיא בית הדין הרבני, הרה"ג הראשל"צ הרב עמאר, שהורה לבית הדין להעביר אליו את התיק ולא לדון בו. לאחר מעשה זה פרסמו שוב את פסק הדין.
אז אני שואל: אלו דיינים? כך נוהג דיין? הרי כל דיין מתלמד יודע שלפני שפוסקים קוראים לבעלי הדבר לשמוע את טיעוניו. הדיינים הללו אינם דיינים. נאמר במפורש בתורה בספר דברים: שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק. פשיטא היא שכל פסק הדין הזה איננו מתקיים".
משמעות מרחיקת לכת
בהמשך דבריו, הוסיף הרב דרוקמן עוד נקודה למחשבה על משמעות אחת נוספת מרחיקת לכת שעולה מאותו פסק דין. "הרי אם פוסלים למפרע שנים של אלפי גיורים, המשמעויות מרחיקות לכת והדיינים בוודאי לא נתנו על כך את הדעת", אמר הרב דרוקמן, "נניח שאחד שגיירתי נתן עדות בדיני גיטין, ועל פי אותה עדות התחתנה האישה עוד פעם. אם הוא נחשב למפרע לגוי הרי ילדיה יהיו ממזרים. הרי לא יעלה על הדעת לתאר מצב כזה".
הרב דרוקמן תיאר במשך שעה ארוכה בפני משתתפי הכינוס את החשיבות של קירוב אותם אלו שבמשך שנות הגלות לא הייתה להם ברירה מפני כל הגזירות ונאלצו בעל כורחם להתרחק מהיהדות ולהתבולל. "גם הרב קלישר זצ"ל, הרב הרצוג זצ"ל, הרב עוזיאל זצ"ל והרב אלישיב שליט"א פסקו כי יש לקרב ליהדות אדם שאביו יהודי ואמו יהודיה כי הם שייכים לזרע הקודש."
הרב דרוקמן גם הביא פסיקה של הרב חיים עוזר גרודזנסקי, לפיה גם אם עומד לפני בית הדין אותו גר ומתחייב לשמור את כל הלכות התורה אבל יודע, ואפילו אומר זאת, שהוא לא בטוח שיצליח לשמור על כל ההלכות - הגיור שלו עומד ויש לגיירו. רק אם כופר באחת המצוות ומצהיר שבה הוא לא מאמין, אז אין לגייר אותו.
לפני דבריו של הרב דרוקמן נשא דברים הרב יוסף כרמל, ראש כולל ארץ חמדה שתיאר כיצד בהלכה בית הדין של הרב דרוקמן עוד נהג לחומרה. " לא מצינו בשום הליך גיור במאות השנים האחרונות שמחייבים את הגרים ללמוד שנה לפני גיורם. אם יש איזו האשמה שאפשר לבוא לרב דרוקמן, היא האשמה שהוא מחמיר איתם יתר על המידה. מכוני הגיור בראשותו של הרב דרוקמן מלמדים את המבקשים להתגייר פעמיים בשבוע, ארבע שעות כל יום במשך שנה שלימה. ישנה דרישה למשפחה מאמצת שזה קשה מאוד למצוא. איך אפשר לבוא ולהגיד שכל גיוריו פסולים? על סמך מה?".
הרב כרמל הוסיף מדבריו של הגר"ש ישראלי זצ"ל לפיו גם אם לאחר ההתגיירות לא שומר הגר תורה ומצוות לא ניתן לבטל את הגיור למפרע.